|
||||
|
||||
חלק 3 של התגובה לא נכתב כהלכה, על כן אכתוב אותו שוב 3) מסתבר שהחלבונים - או שמסייעים להישרדותו של הבעל חי או שמזיקים לו - כגון הפריונים או חלבונים שנוצרו בהתמרות פתלוגיות. זאת אומרת שההתפתחות נזקקת למספר עצום של התמרות חיוביות שפועלות לפעמים במספר מערכות בו זמנית, כגון בהתפתחות הגפיים, וזאת בשעה ששינוי במערכת מורכבת ומשוכללת כמו בעלי חיים - סביר הרבה יותר שתגרום לקלקול. לו היו נוצרים הרבה חלבונים חסרי משמעות, שהיו משתנים אקראית, עד שאחד מהם היה נהפך לגורם חיובי משמעותי ביותר, בדומה למיליוני זרעים הנישאים ברוח שרק אחד מהם ינביט צמח, היה הדבר מובן לי יותר. מערכת פשוטה יחסית, שאולי דרכה ניתן היה לפתור הבעיה היא מערכת גורמי הקרישה התלויים בויטמין K. ישנם 6 כאלו. 4 גורמים לקרישה. 2 - לתמס. טוענים שמתחילה היה קיים גן אחד שונה מהגנים שלנו שהשתכפל מספר פעמים לגנים שעברו התמרות נקודתיות. לכל אחת מהתמרות אלו כ-20 במספר צריכה להיות משמעות חיובית *חיונית*, שאחרת - מדוע לא נמצא ביונקים היום את כל שלבי הביניים. אם נוכל לתאר לנו כיצד כל אחת מהתמרות אלו משנה את כושר הקרישה של הדם וכן מדוע יש לה משמעות חיונית - בין אם היא גורמת לקרישה או לתמס - נוכל אולי לקוות שגם למערכות אחרות נמצא הסבר דומה. עד עתה לא מצאתי הסבר גם במערכת הפשוטה יחסית של גורמי קרישה. |
|
||||
|
||||
לגבי ההערה הראשונה שלך על מתילציה של דנא מתילציה של דנא כפי שאמרת "משתקת" את פעילותם של גנים מסויימים. למרות שהמנגנונים של המתילציה כבר די ידועים עדיין לא ברור ממש מדוע היא חשובה אבל הנה מספר נקודות שעולות: כארבעים אחוז מהגנום שלנו הוא דנא טפילי, כמו לדוגמה טרנזפוזונים, רטרווירוסים, רצפי ALU ועוד רוב הרצפים האלו ממותלים. משערים שאחד התפקידים של המתילציה הוא לשתק את הרצפים הטפיליים האלו השערה נוספת שהמתילציה מגינה על הדנא מפני שחלוף (crossing over, recombination) שמתרחש בזמן המיוזה או לדוגמה מזמן יצירת הנוגדנים השערה נוספת שיתוק של גנים ספציפיים בזמנים מסוימים בזמן ההתפתחות או ברקמות שונות לכל ההשערות האלו יש ממצאים תומכים וראה לדוגמה מאמר בnature reviews genetics לגבי הטענה השניה שלך אני חושב שדובי וMRP כבר ענו עליה לגבי הטענה השלישית נוצר אצלי הרושם שאתה מצפה מהאבולוציה לפעול בבת אחת תוך מאה שנים להפוך כלב לחתול או משהו כזה צריך להבין שהאבולוציה פועלת לאט מאוד על פני טווח של אלף שנים אולי תראה שינוי כלשהו סביר יותר שתצטרך לחכות חמישים אלף שנה לפני שתראה הבדל משמעותי רוב רובם של המערכות במיתרניים נמצאות כבר הרבה זמן אולי שלושמאות או יותר מיליוני שנים מאז חלו שיפורים קטניםלא יותר ויש מערכות של רב תאיים שקיימות כבר יותר זמן אולי חצי מיליארד שנה והמנגנונים הבסיסיים של התא כמו תרגום שכפול ופוטוסינטזה קייימים כבר כנראה לפחות שלושה וחצי מיליארד שנה זה הרבה זמן לגבי מערכת הקרישה אני לא מכיר את הפרטים אבל חיפוש קצר העלה לדוגמה את המאמר הזה שאמנם לא ממש קשור לנושא אבל ממנו למדתי לדוגמה שמערכת הקרישה ומערכת החיסון בחסריחוליות מהווה מערכת אחת לא מופרדת שכנראה קיימת כבר כמה מאות מיליוני שנים ואילו במיתרניים או אולי אפילו בשלב יותר מאוחר דוחיים ומעלה, זה לא מצויין במאמר, שתי המערכות נפרדו אבל הן עדיין לא נפרדו לחלוטין גם באדם מערכת הקרישה מפעילה מנגנונים מסויימים של מערכת החיסון ולכן אני לא מצפה לראות שלבי ביניים ביונקים למרות שאני מניח שיונקים יותר "פרימיטיביים" אולי כמו קנגרו או ברווזן יתנו לך מערכת טיפה שונה. אני לא יודע אבל אני לא מצפה להבדל גדול במערכת בין היונקים השונים כי סביר להניח שהמערכת כבר הייתה קיימת בצורה די משוכללת כשהיונקים הופיעו לפני, לא יודע, 100-150 מיליון שנה? אני מקווה שהסברתי את עצמי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |