בתשובה לגילית, 14/05/04 13:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי, אני מכיר כמה אמהות עם שאיפות אחרות לגבי הילדים שלהם :-) אף אחד לא נהנה במיוחד מהמחשבה שגופת יקירו משמשת לסיפוק יצרים נתעבים של יצורים נתעבים, אלא שעוצמת הפגיעה שונה ביני ובינך. אני באמת (ולא מתוך אצילות הנפש המפורסמת שלי) לא רואה בהצלת שרידי הגופה שלי עניין שכדאי לסכן עבורו חיים של מישהו אחר, ואת הפטור שנתתי קודם אפשר לראות כצוואה, אם במקרה זה יהפוך להיות אקטואלי (הסיכוי קטן מאד, זה לא שאני מבלה את שעות הפנאי שלי בקסבה של שכם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם תסכים שיש חיילים ואמהות של חיילים שזה מפריע להם? חייל המתגייס לצה"ל ומסכן את חייו, ראוי לדעת שיעשו הכול כדי לחלץ אותו משבי או, חלילה, לדאוג להבאתו לקבורה הולמת. זוהי חובת המדינה לאזרחיה. במקרה הפרטי שלך, נאמר לו הייתם, אתה וכול קרוביך, חותמים על צוואה, שמשפחת הכפר הגלובלי (המצוצמת...) מוותרת על הזכות של חייליה לבוא לקבר ישראל, אז יש לנו שאלה שונה. האמת? לא בטוחה כמה היא רלוונטית. חוק אחד לכולם, חילול גופות הוא מעשה נבזי שמקובל על המדינה להימנע ממנו ולהציל ממנו את חייליה. על הרבה דברים הייתי מוותרת, ועדיין המדינה חבה לי אותם מתוקף היותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מסכים, ולכן אמרתי שאני מקבל את העניין הזה. אני רק מנסה להביא לידיעתך שלא *כל* האנשים מרגישים כמוך, למרות שכנראה רוב גדול אכן כן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |