 |
מזכיר לי משהו שפעם כתבתי, ואנסה לפרשן את השיר הזה באותה רוח (בתקווה שאיני עושה לו עוול):
החלק הראשון של הנוסח הראשון מתאר לפי דעתי את התקופה בה בני-אדם חיו בתקופה הטרום-דתית. הם בחרו לשרוד בדרך כזו או אחרת. לא ברור לי עד כמה באמת זוהי בחירה אמיתית, שכן לא היו אז שני דברים שמתוכם נבחר אחד. המודעות לדת או אלוה עוד לא היתה קיימת, והדעת וההבנה עדיין התפתחו.
החלק השני של הנוסח הראשון מבטא את התקופה בה הדעת התפתחה עד כי המציאה את הדת ואת האלוה. גם כאן הבחירה אינה אמיתית, שכן לכאורה הדת בחרה באדם ולא להיפך, כלומר, יש כאן אקט של שכנוע עצמי עמוק, יותר מאשר בחירה מודעת בין שתי חלופות.
הנוסח השני של השיר הוא המעניין ביותר והוא היחיד בו יש באמת בחירה מודעת (ואישית). אבל בחירה זו היא בחירה קשה, יומיומית ותוצא של מאבק פנימי של שני הצדדים של הדובר בשיר.
בתחילה, עם הדחייה של האמונה, נותר הדובר לבדו, כלומר, בבדידות הנובעת מחוסר משמעות. אחר-כך, אותו צד שמחפש ומבקש משמעות ניסה לפתות את הדובר לכיוון פתרון קל של "חזרה" אל הדת.
אבל הדובר, גיבור השיר, ממשיך להילחם באותו מפתה שמבקש לגאול אותו מבדידותו בעולם חסר משמעות, ובאותם פתרונות קלים הדורשים ממנו לוותר על הביקורתיות ועל יכולת הבחירה.
השיר עצמו, למעשה, מהווה מכת חרב של הדובר כלפי אותו אוייב/אוהב בו הוא נלחם, ואמור לשרת לחיזוק ידיו של הגיבור בבחירה קשה זו.
וקצת ביקורת:
הנוסח השני הינו לדעתי הרבה יותר מעניין, אף שלא ברור אם היה יכול לעמוד כשיר בפני עצמו. הנוסח הראשון הוא קצת בעייתי לדעתי, במיוחד הקטע השני בו המדבר על אסונות הנובעים מהבטחה אלוהית, שנראה לי כלא תורם לשיר, ואולי כדאי לשקול להחליף אותו במשהו אחר, או אפילו לוותר עליו כליל, אם למחבר אין בעיה עם מינימליזם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש