|
||||
|
||||
עולה בדעתי שכאשר יחיד, או חברה, נקלעים יותר מדי1 להלך מחשבה של "סמלים", זה פוגע להם בסופו של דבר בנכונות החישובים הפרגמטיים, ומוביל לטעויות/הפסדים. ואם מסתכלים על ההיסטוריה הפלסטינית של 100, ובוודאי של 50 השנים האחרונות, בפריזמה המסויימת הזאת, זה יכול להסביר די טוב את השתלשלות העניינים עד כה. 1 בניגוד למידה מסויימת, ומוגבלת, של חשיבה סמלית, שיכולה להיות דבר טוב מבחינת תועלתנית. |
|
||||
|
||||
גם אם מסתכלים כך על ההיסטוריה היהודית. של 100, 50 או 2000 השנים האחרונות. הרעיון שאפשר להפריד בין סמלים לחשיבה פרגמאטית נשמע בעייתי. התפיסה שלנו את המציאות היא הבנייה באמצעות סמלים. |
|
||||
|
||||
נסיון להפריד תיאורטית ומראש, בין חשיבת-סמלים לבין חשיבה פרגמטית הוא אכן בעייתי. אבל תמיד אפשר להפעיל את ''מבחן התוצאה''. אם התוצאות של מאה השנים האחרונות רעות (כפי שהן במקרה הפלסטיני) כנראה שהיתה פה יותר מדי חשיבה סמלית, על חשבון הפרגמטיזם. אם התוצאות טובות (כפי שבגדול אפשר להגיד על המפעל הציוני)- כנראה שמינון הסמליות-פרגמטיזם היה נכון, פחות או יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |