בתשובה לחשמנית על מונית, 11/05/04 1:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון. לצורך הדיון בו כטקסט קולנועי זה לא ממש משנה, אבל ממילא אני לא בטוחה שיחסיי הקצרים והבלתי מספקים עם ג'ק ראויים לתואר ''דיון בטקסט קולנועי''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אהממ... באחת בלילה זה איכשהו כן היה קשור, אבל עכשיו אני כבר לא בטוחה איך. הרעיון היה כי בהצגת גבריםרוצחים/נשים רוצחות, המוצגים, פילמאית, בעין אוהדת/לא אוהדת - אפשר להזכיר כי במקרה אחד, לפחות, היה לסרט איזשהו קשר עם המציאות. במציאות - וגם בסרט - הנערה רצחה את אמה לא בדיוק "ללא כל סיבה נראית לעין", אלא מתוך ההשפעה הסוגסטיבית-על-גבול-מאגית של חברתה התמהונית והכריזמטית עליה. והמקרה ה*זה*, לפחות, לא קשור בשום צורה לתיאוריות הקונספירציה הפמיניסטית של ג'ק-את-גיל. כדור הבדולח: חוששתני, נערתי התמה, כי המתקרא "ג'ק" איננו הגבר בשבילך. הדירי רגלייך, למען לא יישבר ליבך. כלומר - החשש הוא כי ליבך יישבר לא מחמת קסמו הבלתי נדלה של הנ"ל אלא, לצערי, משום ההיפך הגמור :-). יום כיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהיא לא רצחה גבר ולכן היא בעצם מחוץ לדיון. אבל המניע שניתן לרצח הוא מבחינתי ''אין מניע'', אלא אם טוענים לאי-שפיות מוחלטת (לרצח עבור כסף, או מתוך רגש נקמה, למשל, יש ''מניע''). אגב, בזמנו היתה לי תיאוריה למה היא רצחה דווקא את האם ולא את האב, אבל היום זה נשמע לי פטפוט יונגיאני מופרך. ועוד אגב, גם המקרה של ליאופולד ולב קרה במציאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |