בתשובה להאייל האלמוני, 07/05/04 10:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאייל האלמוני, ובהזדמנות זו - גם לאיילת האלמונית: לא. אינני מוחה על כי המינוי הוא עד גיל עין (ובזמנו אף הצטערתי צער רב על פרישתו של השופט חיים כהן, בשיא אונו השכלי, המקצועי והמוסרי). אני מוחה על הסיבות ועל הדרך שבה נבחרים לא מעט משופטינו, אך אינני תָמֵהַּ עוד ואף חדלתי זה מכבר להרים גבה לנוכח מינוי זה או אחר. ועדה הממנה שופטים מסיבות עלומות או מגולות טפח ומכוסות טפחיים - אל לה להתפלא שכמה וכמה מנבחריה מזכים או מרשיעים מסיבות השמורות עימם, דבר שבעיני אינו פחות מביש מאשר אילו ניתנו פסקי הדין בעילום-שם נותניהם. אבל גם ביקורת הנכתבת או נאמרת בעילום שם - מוטב לה שהייתה ממשיכה לשכון לבטח בליבו או בטנו של המבקר, אלא אם כן הוא משוכנע באמת ובתמים שהגענו בסתר למשטר של אייתולות. לא כך אני חש ולא כך אני חושב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התברר לי שתגובות רבות למאמרון "הוועדה למינוי לכול החיים" מופיעות תחת השם IDAN . אני מבקש להבהיר כי אין מדובר בי! אני מעולם לא כתבתי ביקורת כלשהי בשם בדוי או בשם חצוי או בעילום שם, ולא הגבתי כך על ביקורת שנמתחה עליי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז פורסם המאמרון תחת הכותרת הצנועה: "הוועדה למינוי לכל החיים", הגיעו אליי, בדרכים שונות, תלונות שהטלתי דופי בקודש הקודשים של מערכת המשפט. ראשית, עליי להתנצל על כך שלא עלה בדעתי כי בית המשפט העליון יושב בַּדביר, מעוטף כולו בטליתות שכולן תכלת, ושיש לו משם קשר ישיר לאלוהים. לתומי סברתי כי סביר להניח שאין בנימצא שום ייצור אנושי שאפשר להמשילו לטלית שכולה תכלת, ואפילו בית המשפט העליון מורכב, עד כמה שידיעתי מגעת, מיצורים אנושיים; לתומי סברתי כי סביר להניח שלא כל שימוש הנעשה בטלית שכולה תכלת - הוא כולו תכלת; לתומי סברתי כי סביר להניח שמינוי פרקליטים לשופטים וקידומם של שופטים במעלות השפיטה -לא נעשה ולא ייעשה לעולם על רקע שכולו תכלת; לתומי סברתי כי צודקים כמה מבכירי המשפטנים בהעירם שכמה וכמה חוות דעת גורליות, שהפיקה צמרת פרקליטות המדינה, אינן ראויות אפילו לשמש כתרגיל קבלה לסטודנטים במכינה למשפטים, וכי גם כמה וכמה פסקי-דין של שופטים מסוימים, אינם יכולים לשמש כתרגיל כזה; לתומי סברתי כי הדברים הם חמורים שבעתיים, כאשר גם אלה וגם אלה מקודמים מפעם לפעם, מסיבות השמורות עם מקדמיהם, לעבר צמרת המערכת המשפטית; אל ייפלא איפוא שכאשר השתחררה לאחרונה ויצאה ונשבה לפתע רוח בלתי צפויה בתוך המערכת המשפטית - התנפנפו להן טליתות התכלת (לא כולן) של היושבים על ענפי הצמרת הזאת, ואפשר היה להבחין שתחת אחת מהן מסתתר לו עורב שחור. נותר רק לקוות שבנשוב רוח עזה יותר - לא יתברר שמדובר ביותר מעורב שחור אחד... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |