בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 04/05/04 8:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מכיר מספיק טוב את העסק ההוא עם נפוליאון, ואיך זה ממש קשור לכאן. הצעתי הסבר שנראה לי סביר, ואתה לא חייב לקבל. אולי רצויה הבהרה נוספת: ישנם הפסדים שלא מתוכננים, כמובן. אחרי הכל, בפוליטיקה מדובר במאבק, ובכל מאבק יש צד שמנצח יותר וצד שמנצח פחות בזמן נתון. השאלה הנשאלת היא מתי מזהים מי ניצח, ומי מעוניין במה. כשמזוהה הפסד ב LANDSLIDE, מניסיוני, זהו בד"כ סימן בולט למאבק לא אמיתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לנצחונות יש נטייה להגדיל את עצמם - המפסידים יודעים שהם הולכים להפסיד, ולכן לא טורחים אפילו ללכת להצביע (על תקן "ידי לא היו במעל"). המקרה הזה היה אפילו גרוע יותר - בעוד שבקרב המתנגדים היו רבים שהרגישו מגוייסים למטרה, בקרב התומכים כמעט כולם הרגישו "לא נעים" עם התמיכה שלהם. בגלל זה המתנחלים עבדו בדיוק על הנקודה הזו: הם לא ניסו לשכנע אנשים להצביע בעד, אלא בעיקר לשכנע אנשים שתמכו לא להצביע בכלל - כדי שהמצפון לא יעיק עליהם כשהם רואים את המתנחלים מפונים בטלוויזיה. אז הנה, להרבה אנשים בליכוד יש עכשיו מצפון נקי. רק חבל שהוא הולך להתלכלך כהוגן בפעם הבאה שחייל יהרג שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לניצחונות אין נטיה להגדיל עצמם בפוליטיקה. זה לא כדורסל... המשפט הנ''ל נכון אולי רק כשהפער גדול מאוד מלכתחילה. במירוץ צמוד בו שני הצדדים משתדלים באמת לנצח, תראה מצבים כמו בחירות גור-בוש או ביבי-פרס (עדיין מחכה לקולות החיילים). העניין שאתה מציין של הפער ברגשות שני הצדדים, אם זה באמת מה שהורגש בארץ, הוא בדיוק תוצר של חוסר מאבק אמיתי על לב הצד התומך בתכנית. כנראה שמעבר לרצון במצב סופי בו מפונים מוקדי חיכוך, גם שאלת העיתוי והאופן היא חשובה בנושא ייצוב האזור וקבלת מינימום אבדות, וכנראה שזה עוד לא הזמן המתאים. אני, כאמור, כבר לא מנסה לחזות המשך בשלב זה, אלא חוזר למעמד צופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיים מחקר (שטרם פורסם) שבוחן את ההשפעה של ''מרוץ מוכרע מראש'' על אחוזי ההצבעה. שלא במפתיע, כשההכרעה ידועה מראש, אחוז ההצבעה נמוך. מה שכן מפתיע הוא שדווקא אלה שהולכים להפסיד (ולכן, לכאורה, יש להם יותר אינטרס ללכת להצביע לעומת המנצחים ה''זחוחים''), הם אלו שלא באים. לכן, נצחון ידוע מראש יגדיל את עצמו בקלפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פותח פתח מסוכן לרמאויות מטעם הסוקרים. אגב, זה גם מסביר את הנצחון של מכבי בגביע אירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אגיד לעורך המחקר לא לפרסם אותו? אנחנו צריכים לסמוך על כך שיש הרבה מכוני סקרים, והסיכוי שלכולם אותו אינטרס הוא נמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים, וזה מה שאמרתי בתגובתי - רק ניצחון ידוע מראש מגדיל את המפולת של הצד המפסיד - אם המצב אכן היה כזה, שכולם ידעו לפני - אז זה בטוח מתוכנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? ההפסד היה ידוע מראש שבוע לפני המשאל, הוא לא היה ידוע מראש בזמן שהתקבלה ההחלטה לקיים את המשאל. אז היה ברור לכולם ששרון ינצח. למה לעזאזל שההפסד יהיה מתוכנן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מבטל את הבלתי אפשרי, מה שנותר, בלתי סביר ככל שיהיה, הוא האמת (תרגום צולע שלי). מאחר ובלתי אפשרי ששרון טעה, כל השאר נגזר בקלות. או שאתה מנסה לטעון ששרון הוא לא פוליטיקאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק היום קראתי בעיתון1 ששרון טען שהוא בכלל לא היה מעורב בהחלטה לצאת למלחמת לבנון. שר התקשורת ציפורי הגדיר זאת כ"בדיחת המאה"2. אבל אני יודע שאתה סתם סונט בבלבניזם ע"י "היתממות" שכזו, אז אני לא אמשיך לספר על מעללי השנה המיוזעת הזאת3. 1 מינואר 1984 2 מצד שני, לאור האוסף המעופש של בדיחות נטולות הומור שקיבץ דידי מנוסי באותו עיתון, אני לא חושב שהייתה לשרון מי-יודע-מה תחרות בזמנו. 3 רק אני אגיד שכששרון הפסיד בהצבעה להציב אותו באיזשהו תפקיד של הסוכנות היהודית, מיד התייצב מי-אם-לא בנימין נתניהו כמועמד לתפקיד, ללמדך שבפוליטיקה, כמו בגיאולוגיה, שום דבר לא משתנה ב-20 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי היציאה למלחמה, כבר כתבתי על זה מספר פעמים - שרון תכנן לצאת למלחמה בעיתוי אחר - הוא חזר ארצה מחופשה בקרפטים בבהילות לאחר נסיון ההתנקשות בשגריר ארגוב כך שרעיון המלחמה היה ביוזמתו, אבל העיתוי - לא, והוא כנראה נכפה עליו על ידי מנחם ''אבו נידאל, אבו שמידאל צריך לדפוק את אש''ף'' בגין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבולבל לגמרי. אז בסופו של דבר לא המוסד ירה בשגריר ארגוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא - הוא טען שהוא אפילו לא היה בארץ בזמן היציאה למלחמה. וגם היה כתוב שם משהו על איזו תקרית אחרת שרצו שתהווה עילה למלחמה, אבל ויתרו עליה. לא זוכר כבר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא רק הסיבה למלחמה ההיא - זה גם מה שחיסל את הסקיפרים האומללים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני חשבתי, עד שבזמנו חיים לוינסון נופף בתמונה של שרון מנופף לטנקים ישראלים ואז גם עמית מנדלסון אמר משהו, אז הלכתי ל"רשומות" ובדקתי. עכשיו בגללך אני אלך לחפש את הפתיל המדובר. הנה מצאתי: תגובה 10869 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא טענתי שהוא לא היה. להפך! אני טענתי שהוא כן היה, אבל הוא אמר לממשלה ולציבור, שנתיים אחרי זה, שהוא לא היה - טענה שהופרכה תוך פחות מיום בקלות יתרה. למה לו להגיד דבר כזה? כי הוא לא פוליטיקאי, או כי הוא שקרן שנתפס בקלקלתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חידדתי את זה ומהדברים שהבאתי אני חושב שניתן להבין שמבחינה *מעשית* הוא "לא היה" בארץ כשהחליטו על היציאה למלחמה. כלומר לא "שרון יצא למלחמה ובגין נגרר אחריו" כמו הדעה הרווחת אלא "בגין ורפול יצאו למלחמה בעיתוי שלא שרון קבע, והוא בקושי הספיק להגיע ארצה לפני פרוץ הלחימה (איני זוכר אם כמה שעות או בערך יום לפני)". אולי במקום שנדבר באוויר תביא את הציטוט *המדוייק* מדבריו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו פתיל כבר העירו לך שהציטוט הוא של רפול, לא של בגין. תפנים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם תזכר בפתילים קודמים של ערן על לבנון, תגלה שבלבניסטים יחייכו בערמומיות על התגובה של ציפורי, ויגידו: כמובן, הרי ציפורי הוא הבדלן שגם מילא תפקיד מכריע בסיבוכו של שרון בסאברה ושתילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי "ממשלה במלחמה" של אריה נאור: "לפנות בוקר, ביום ד', 4 ביוני.... שר הבטחון שהה באותו יום בביקור חשאי ברומניה" ואז בוצעה ההפצצה הראשונית בבירות ותגובת המחבלים בירי על יישובי הצפון. מאוחר יותר באותו יום "כשפתח בגין את הישיבה היה ניכר בו שהוא כבר מעבר להכרעה. הוא דיבר בהתרגשות רבה וייס את כל כוח השכנוע שלו: 'אין מנוס מלהחליט על פעולה בלבנון', אמר לשרים." אגב, בהצבעה על המלחמה בורג היה היחיד שהתנגד (ארליך וברמן נמנעו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשמזוהה הפסד ב LANDSLIDE, מניסיוני, זהו בד"כ סימן בולט למאבק לא אמיתי." התכוונת לאמר שכאשר מזוהה הפסד ב LANDSLIDE, מנסיונך, זה בד"כ סימן בולט לכך שבדיעבד תפרש אותו שהצד המפסיד תכנן להפסיד מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד. כדי שזה יקרה נדרשים תנאים מסויימים של התנהגות מתמודדים לפני ההתמודדות ולאחריה, ואת אלה ניסיתי להסביר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מצנע לא רצה לנצח? להזכירך נצחון הליכוד על העבודה בבחירות האחרונות היה לא פחות landslide מאשר נצחון המתנגדים על התומכים במשאל הנוכחי (וד"א, הכשלון של מצנע אז נבע מאותה סיבה - תכנית של נסיגה חד צדדית אינה מקובלת על חלקים גדולים מדי בעם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שמצנע היה יכול לנצח מלכתחילה, בשל נקודת המוצא (ממשלת האחדות) - פואד די השפיל את העבודה באופן היציאה מהאחדות, והוא זה שגרם, בין היתר, לדרדור בסקרים ע''י יצירת משבר פנים מפלגתי כמעט בכל נושא. עד כמה שזכור לי, תוצאות הבחירות השתקפו בסקרים שהיו יציבים פחות או יותר לאורך כל הדרך. זוהי רק השערה מרחוק, מאחר ובמערכת הבחירות הנ''ל לא הייתי בארץ, ואשמח אם מישהו יסייע בפרטים שכבר פחות נגישים כיום באינטרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שליאור אמר, הרושם היה שלעבודה ממילא לא היה סיכוי מעשי לנצח. הרושם של כל מיני בלגניסטים באתר (מגלגל עיניים בתמימות לשמיים) היה שמצנע אכן מנסה להקטין את גודל מפלגתו (או, בלשון בוטה יותר, להפסיד בכוונה), כדי למנוע ממשלת אחדות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |