בתשובה לדורין ישראלי, 03/05/04 17:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הפרש של 20% אומר כנראה ששרון לא טעה, וידע שאלו יהיו תוצאות המשאל" נשמע לי די קלוש. עד לפני כמה שבועות הרושם הכללי היה ששרון הולך לנצח בקלות, וודאי וודאי שכך היה הרושם כשהוא רק התחיל את עניין המשאל. למרות שמחוסר המעש שלו אפשר לטעון שהוא ניסה להפסיד בכוח, אבל גם על נפוליאון אפשר לומר שהוא ניסה להפסיד בכוח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
20% זה הפרש גבוה מדי מכדי שלא יהיה ברור לרה"מ מלכתחילה (שמכיר סקרים פנימיים שבד"כ אמינים יותר, מאחר ויש לו רשימות מדוייקות של מתפקדי מפלגתו). זה גם מסתדר עם התגובה של ניצה שמספרת שמצד המתיישבים ידעו (לפחות בערים הגדולות) על פערים אף יותר גדולים של 30-70 והרימו גבה על מה שנראה עכשיו כ"סקרים מקדימים מטעם". מעניין שהגלגל התהפך בדיוק כששרון חזר מבוש - כלומר לאחר שהצליח לסחוט מנשיא ארה"ב הצהרות רבות, כשהחשובות הן ויתור על מפת הדרכים (הרעה לדעתו של שרון שעשה תמיד הכל להקפיא אותה), הכרה בגושי היישובים הגדולים וכו'. עוד בעניין זה (נתונים שהייתי צריך לשים לב יותר אליהם, ולפרשם אחרת): חוץ משרון, השרים ה"תומכים" לא נקפו אצבע מעבר למס שפתיים דל - מה שבעצם הראה על המשך ההתנגדות ופילוג בליכוד - מצב שלא מעודד מתפקדים להצביע בעד, כנראה. עוד חוכמה בדיעבד שמצביעה כנראה על עיתוי לא נוח (שמהווה סיבה להפלת התוכנית בשלב זה, והבשלתה במתכונת שונה מעט מאוחר יותר) היא הצהרתו של מזכיר המדינה לאחר מפגש בוש-שרון, בדבר קיום תוכנית התנתקות לאחר הבחירות בארה"ב (וזה כנראה גם היעד הבא של שרון): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אני מאמין לך, נפוליאון באמת רצה להפסיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר מספיק טוב את העסק ההוא עם נפוליאון, ואיך זה ממש קשור לכאן. הצעתי הסבר שנראה לי סביר, ואתה לא חייב לקבל. אולי רצויה הבהרה נוספת: ישנם הפסדים שלא מתוכננים, כמובן. אחרי הכל, בפוליטיקה מדובר במאבק, ובכל מאבק יש צד שמנצח יותר וצד שמנצח פחות בזמן נתון. השאלה הנשאלת היא מתי מזהים מי ניצח, ומי מעוניין במה. כשמזוהה הפסד ב LANDSLIDE, מניסיוני, זהו בד"כ סימן בולט למאבק לא אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנצחונות יש נטייה להגדיל את עצמם - המפסידים יודעים שהם הולכים להפסיד, ולכן לא טורחים אפילו ללכת להצביע (על תקן "ידי לא היו במעל"). המקרה הזה היה אפילו גרוע יותר - בעוד שבקרב המתנגדים היו רבים שהרגישו מגוייסים למטרה, בקרב התומכים כמעט כולם הרגישו "לא נעים" עם התמיכה שלהם. בגלל זה המתנחלים עבדו בדיוק על הנקודה הזו: הם לא ניסו לשכנע אנשים להצביע בעד, אלא בעיקר לשכנע אנשים שתמכו לא להצביע בכלל - כדי שהמצפון לא יעיק עליהם כשהם רואים את המתנחלים מפונים בטלוויזיה. אז הנה, להרבה אנשים בליכוד יש עכשיו מצפון נקי. רק חבל שהוא הולך להתלכלך כהוגן בפעם הבאה שחייל יהרג שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לניצחונות אין נטיה להגדיל עצמם בפוליטיקה. זה לא כדורסל... המשפט הנ''ל נכון אולי רק כשהפער גדול מאוד מלכתחילה. במירוץ צמוד בו שני הצדדים משתדלים באמת לנצח, תראה מצבים כמו בחירות גור-בוש או ביבי-פרס (עדיין מחכה לקולות החיילים). העניין שאתה מציין של הפער ברגשות שני הצדדים, אם זה באמת מה שהורגש בארץ, הוא בדיוק תוצר של חוסר מאבק אמיתי על לב הצד התומך בתכנית. כנראה שמעבר לרצון במצב סופי בו מפונים מוקדי חיכוך, גם שאלת העיתוי והאופן היא חשובה בנושא ייצוב האזור וקבלת מינימום אבדות, וכנראה שזה עוד לא הזמן המתאים. אני, כאמור, כבר לא מנסה לחזות המשך בשלב זה, אלא חוזר למעמד צופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיים מחקר (שטרם פורסם) שבוחן את ההשפעה של ''מרוץ מוכרע מראש'' על אחוזי ההצבעה. שלא במפתיע, כשההכרעה ידועה מראש, אחוז ההצבעה נמוך. מה שכן מפתיע הוא שדווקא אלה שהולכים להפסיד (ולכן, לכאורה, יש להם יותר אינטרס ללכת להצביע לעומת המנצחים ה''זחוחים''), הם אלו שלא באים. לכן, נצחון ידוע מראש יגדיל את עצמו בקלפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פותח פתח מסוכן לרמאויות מטעם הסוקרים. אגב, זה גם מסביר את הנצחון של מכבי בגביע אירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אגיד לעורך המחקר לא לפרסם אותו? אנחנו צריכים לסמוך על כך שיש הרבה מכוני סקרים, והסיכוי שלכולם אותו אינטרס הוא נמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים, וזה מה שאמרתי בתגובתי - רק ניצחון ידוע מראש מגדיל את המפולת של הצד המפסיד - אם המצב אכן היה כזה, שכולם ידעו לפני - אז זה בטוח מתוכנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? ההפסד היה ידוע מראש שבוע לפני המשאל, הוא לא היה ידוע מראש בזמן שהתקבלה ההחלטה לקיים את המשאל. אז היה ברור לכולם ששרון ינצח. למה לעזאזל שההפסד יהיה מתוכנן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מבטל את הבלתי אפשרי, מה שנותר, בלתי סביר ככל שיהיה, הוא האמת (תרגום צולע שלי). מאחר ובלתי אפשרי ששרון טעה, כל השאר נגזר בקלות. או שאתה מנסה לטעון ששרון הוא לא פוליטיקאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק היום קראתי בעיתון1 ששרון טען שהוא בכלל לא היה מעורב בהחלטה לצאת למלחמת לבנון. שר התקשורת ציפורי הגדיר זאת כ"בדיחת המאה"2. אבל אני יודע שאתה סתם סונט בבלבניזם ע"י "היתממות" שכזו, אז אני לא אמשיך לספר על מעללי השנה המיוזעת הזאת3. 1 מינואר 1984 2 מצד שני, לאור האוסף המעופש של בדיחות נטולות הומור שקיבץ דידי מנוסי באותו עיתון, אני לא חושב שהייתה לשרון מי-יודע-מה תחרות בזמנו. 3 רק אני אגיד שכששרון הפסיד בהצבעה להציב אותו באיזשהו תפקיד של הסוכנות היהודית, מיד התייצב מי-אם-לא בנימין נתניהו כמועמד לתפקיד, ללמדך שבפוליטיקה, כמו בגיאולוגיה, שום דבר לא משתנה ב-20 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי היציאה למלחמה, כבר כתבתי על זה מספר פעמים - שרון תכנן לצאת למלחמה בעיתוי אחר - הוא חזר ארצה מחופשה בקרפטים בבהילות לאחר נסיון ההתנקשות בשגריר ארגוב כך שרעיון המלחמה היה ביוזמתו, אבל העיתוי - לא, והוא כנראה נכפה עליו על ידי מנחם ''אבו נידאל, אבו שמידאל צריך לדפוק את אש''ף'' בגין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבולבל לגמרי. אז בסופו של דבר לא המוסד ירה בשגריר ארגוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא - הוא טען שהוא אפילו לא היה בארץ בזמן היציאה למלחמה. וגם היה כתוב שם משהו על איזו תקרית אחרת שרצו שתהווה עילה למלחמה, אבל ויתרו עליה. לא זוכר כבר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא רק הסיבה למלחמה ההיא - זה גם מה שחיסל את הסקיפרים האומללים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני חשבתי, עד שבזמנו חיים לוינסון נופף בתמונה של שרון מנופף לטנקים ישראלים ואז גם עמית מנדלסון אמר משהו, אז הלכתי ל"רשומות" ובדקתי. עכשיו בגללך אני אלך לחפש את הפתיל המדובר. הנה מצאתי: תגובה 10869 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא טענתי שהוא לא היה. להפך! אני טענתי שהוא כן היה, אבל הוא אמר לממשלה ולציבור, שנתיים אחרי זה, שהוא לא היה - טענה שהופרכה תוך פחות מיום בקלות יתרה. למה לו להגיד דבר כזה? כי הוא לא פוליטיקאי, או כי הוא שקרן שנתפס בקלקלתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חידדתי את זה ומהדברים שהבאתי אני חושב שניתן להבין שמבחינה *מעשית* הוא "לא היה" בארץ כשהחליטו על היציאה למלחמה. כלומר לא "שרון יצא למלחמה ובגין נגרר אחריו" כמו הדעה הרווחת אלא "בגין ורפול יצאו למלחמה בעיתוי שלא שרון קבע, והוא בקושי הספיק להגיע ארצה לפני פרוץ הלחימה (איני זוכר אם כמה שעות או בערך יום לפני)". אולי במקום שנדבר באוויר תביא את הציטוט *המדוייק* מדבריו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו פתיל כבר העירו לך שהציטוט הוא של רפול, לא של בגין. תפנים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם תזכר בפתילים קודמים של ערן על לבנון, תגלה שבלבניסטים יחייכו בערמומיות על התגובה של ציפורי, ויגידו: כמובן, הרי ציפורי הוא הבדלן שגם מילא תפקיד מכריע בסיבוכו של שרון בסאברה ושתילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי "ממשלה במלחמה" של אריה נאור: "לפנות בוקר, ביום ד', 4 ביוני.... שר הבטחון שהה באותו יום בביקור חשאי ברומניה" ואז בוצעה ההפצצה הראשונית בבירות ותגובת המחבלים בירי על יישובי הצפון. מאוחר יותר באותו יום "כשפתח בגין את הישיבה היה ניכר בו שהוא כבר מעבר להכרעה. הוא דיבר בהתרגשות רבה וייס את כל כוח השכנוע שלו: 'אין מנוס מלהחליט על פעולה בלבנון', אמר לשרים." אגב, בהצבעה על המלחמה בורג היה היחיד שהתנגד (ארליך וברמן נמנעו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשמזוהה הפסד ב LANDSLIDE, מניסיוני, זהו בד"כ סימן בולט למאבק לא אמיתי." התכוונת לאמר שכאשר מזוהה הפסד ב LANDSLIDE, מנסיונך, זה בד"כ סימן בולט לכך שבדיעבד תפרש אותו שהצד המפסיד תכנן להפסיד מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד. כדי שזה יקרה נדרשים תנאים מסויימים של התנהגות מתמודדים לפני ההתמודדות ולאחריה, ואת אלה ניסיתי להסביר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מצנע לא רצה לנצח? להזכירך נצחון הליכוד על העבודה בבחירות האחרונות היה לא פחות landslide מאשר נצחון המתנגדים על התומכים במשאל הנוכחי (וד"א, הכשלון של מצנע אז נבע מאותה סיבה - תכנית של נסיגה חד צדדית אינה מקובלת על חלקים גדולים מדי בעם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שמצנע היה יכול לנצח מלכתחילה, בשל נקודת המוצא (ממשלת האחדות) - פואד די השפיל את העבודה באופן היציאה מהאחדות, והוא זה שגרם, בין היתר, לדרדור בסקרים ע''י יצירת משבר פנים מפלגתי כמעט בכל נושא. עד כמה שזכור לי, תוצאות הבחירות השתקפו בסקרים שהיו יציבים פחות או יותר לאורך כל הדרך. זוהי רק השערה מרחוק, מאחר ובמערכת הבחירות הנ''ל לא הייתי בארץ, ואשמח אם מישהו יסייע בפרטים שכבר פחות נגישים כיום באינטרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שליאור אמר, הרושם היה שלעבודה ממילא לא היה סיכוי מעשי לנצח. הרושם של כל מיני בלגניסטים באתר (מגלגל עיניים בתמימות לשמיים) היה שמצנע אכן מנסה להקטין את גודל מפלגתו (או, בלשון בוטה יותר, להפסיד בכוונה), כדי למנוע ממשלת אחדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הפרשנים בכלי התקשורת חשבו ששרון הולך לנצח בהליכה. יש להם מקורות, ואני בספק אם היה מידע לראש הממשלה שהם, הפרשנים, לא היו חשופים אליו. אלא אם יש כאן קונספירציה בקנה מידה שלא יאמן, קשה לי להאמין ששרון ידע מראש שהוא הולך להפסיד. איש לא ציפה לפער כזה. ניצה יכולה לספר מה שהיא רוצה - במקרה הטוב מדובר במקרה של סקר מוטה (וכשהשואל מזדהה כמתנחבל ושואל את חבר הליכוד מה דעתו, זה הופך לסקר מוטה), במקרה הרע היא משקרת כדי לחזק את טענותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חשוף לפרשנים כמוך מכאן, אבל העובדה היבשה היא שאותם כלי תקשורת שפרסמו את סקרי ה"לנצח בהליכה" לפני הפיסגה עם בוש, פרסמו את ההיפך לאחריה. האם הפרשנים השונים עדיין המשיכו להאמין (כמוני) בסיכוייו של שרון למרות שינוי המגמה בסקרים? אם לא - יש מקום להניח שהוזן להם מידע שונה ממקורות מסויימים (ותתפלא כמה דלים המקורות האלה - בד"כ זה איזה גרון עמוק אחד או שניים, ואז כולם שואלים אותם או מעתיקים אחד מהשני - לא צריך "קונספירציה בקנה מידה שלא ייאמן"). לפחות סקר אחד בעיתונות שמעתי שפורסם לאחר שבוצע על ידי לשכת רה"מ, וגם פילוח המתפקדים לסקרים מגיע ממזכירות הליכוד, הנשלטת כרגע ע"י אנשי שרון. לגבי ניצה: כמה מוטים ושקריים יכולים להיות דבריה בנושא זה? היא היתה מעורה חזק בתהליך, והאחוזים שהיא מדברת עליהם באמת קרו בערים הגדולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה - ברור שלאחר שינוי המגמה, הפרשנים החלו לדבר על כך שאולי בעצם לא בטוח ששרון ינצח, וניסו לנתח את הגורמים לשינו הזה. למה צריך לחשוב שהוזן להם מידע שונה? כל המידע שיביא לשינוי הזה עמד לפניהם בסקרים ובדיווח על הגיוס הנמרץ של המתנחלים לשכנוע מתפקדי הליכוד. הדברים שהיא אומרת יכולים להיות מוטים משום שהמשיבים עצמם שיקרו למתנחלים שהתקשרו אליהם. למה? כי הם בכל זאת אנשי ליכוד, ולא נעים להם להודות בפומבייסט שהם מוכנים לפנות את הבחור שמדבר איתם בטלפון. בערים הגדולות, למיטב ידיעתי, לא היו תוצאות קיצוניות כמו שמציגה ניצה - וזאת למרות שמדובר רק באלו שטרחו והלכו להצביע, דבר שהיה אמור לחזק את המתנגדים. רק בירושלים היו כ-70 אחוז נגד. בבאר-שבע, לעומת זאת, ההתנגדות עמדה רק על 57.2 אחוז. חיפה: 49.6 אחוז בלבד. בת"א ההתנגדות נעה בין 39.9 אחוז (כרם התימנים) ועל למקסימום של 59.8 ביד אליהו. במספר איזורים בעיר היה רוב לתומכים. בראשל"צ לתומכים היה רוב של 51.1 אחוז, בפתח תקווה המתנגדים קיבלו 60.7 אחוז. בסופו של דבר, כן - המתנגדים ניצחו. 70-30? לא ממש. הנתונים של ניצה, עם כל הכבוד, מוטים. (כל התוצאות לפי ערים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2910838,00.h... ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שניצה ירושלמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אהיה מאד מופתע אם היא משקרת. יותר סביר שהנשאלים משקרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |