|
||||
|
||||
את אומרת ש''הרבה תהליכים הם הזדמנויות, שאם אנו נענים להן מיד, אנו יכולים בקלות לפתוח את הדלת ולניפגש עם הדוד. אבל אם מפספסים אותם, צריך להשקיע הרבה סבל ומאמצים, וגם הם לא יבטיחו את הפגישה המיוחלת''. ובכן, בעיקרון את צודקת. את רק מזהה לא נכון את הדוד, את ההזדמנות, ואת הפספוס. |
|
||||
|
||||
בכלל לא היה ספק שרגלים נקיות זה יותר חשוב מסקס. |
|
||||
|
||||
על זה בדיוק נטוש הויכוח. פתיחת הדלת (או בטרמינולוגיה של להוטי התהליכים למיניהם- פתיחת ''חלון ההזדמנויות''), לפני אחת עשרה שנים, לא הכניסה דוד, אלא רוח פרצים שקטלה בנו כאלף ארבע מאות איש. אפשר להמשיך לחכות שם בקור, ולהמשיך להאמין שזה לא הרוח המתעתע שדפק, אלא השלום הנכסף, והנה, הנה, הוא כבר כאן. אפשר גם לסגור את חלון משא השקר הזה, ולנסות להקשיב לדפיקות האמיתיות, המבשרות את שיבת העם לארצו ולעצמיותו, ורק מתוך כך להגיע להשלמה עם הסובבים אותנו. |
|
||||
|
||||
הדבר היחיד שנשמע אם ננהג לפי עצתך, זה איך דופקים אותנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |