|
ההתיחסות לבני משפחות או חבריהם של מחבלים אינה רלוונטית. היא נובעת מהנסיון להלחם נגד האויב בעזרת מערכת המשפט כאילו מדובר על פושעים פליליים. מדובר על אויב אשר חלקו הקטן עוסק בפועל בטרור והשאר עוסק בסיוע לוגיסטי וחומרי ובעידוד מורלי. שימוש באמצעי של אי מניעת פשע נגד המחבלים היא עוד דרך לפגוע בלוגיסטיקה הרחבה שלהם.
לעומת זאת במערכת משפטית פלילית נורמלית ההנחה היא שהאזרחים תומכים בחוק ומתנגדים לפושעים. חוק הנזקק לאי מניעת פשע כדי לשכנע את האזרחים לשתף פעולה איתו הוא חוק פתטי שראוי שלא יתקיים. בנוסף, היכולת להוכיח עבירה של אי מניעת פשע היא בעייתית מאוד. כשמדובר באויב די ברור שהוא לא משתף פעולה איתך - הרשעה היא קלה. כשמדובר באזרחים יכולות להיות המון סיבות לאי עשיית מעשה המניעה (שברוב המקרים כמו במקרה של מרגלית הר שפי לא היה מונע את הפשע) והרשעה היא בעייתית ביותר.
יתרה מזאת, אזרח הרוצה לקיים את החוק לא ידע מה לעשות ברוב המקרים בהעדר משרד לקבלת מלשינויות. הרי לא יעלה על הדעת שכל פעם שאני אשמע אדם אומר אני ארצח אותך אני אלך למשטרה.
|
|