 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן כולנו נהיה חכמים יותר בקרוב, אבל לשם הויכוח עד לדקה ה 90 (או ה 40): בפסקה השניה אתה מציג באופן מסולף מאוד את תכנית שרון, ומכאן, לדעתי, נובעת אי הבנתך. הרעיון אינו "ויתור בשביל כלום" ולא "ויתור על כל היישובים". הבחירה היא באמת בין ז'נבה (ויתור על הכל ולאותה מנהיגות שהוכיחה את עצמה כרצחנית) לעומת נסיגה תחומה באזור שיש כמעט קונצנזוס לגביו, ובמקביל הכרה אמריקאית בהישארות גושי היישובים היהודיים הגדולים בשטחים. "אצבעות" אלה בעצם משנות כל הסדר קבע מרצף טריטוריאלי פלסטיני למשהו שקשה לו לקיים עצמאות מדינית בנפרד מישראל. זהו סוג שונה לחלוטין של הסדר קבע, ועליו המאבק הקשה. לא כל היישובים הוקמו במקומות נחוצים, וחלקם הוקמו (לעיתים בכוונה תחילה) כמורסות מדממות ויוצרות חיכוך, שגורמים להכללה של "היישובים - מכשול לשלום". לכן, דווקא מנהיג שרוצה לשמר את גושי היישובים הנחוצים להסדר קבע מסוג מסויים, ירצה להיפטר כמה שיותר מהר מכל היישובים המבודדים שאינם נמצאים בו, ורק תורמים לחיכוך ועולים כסף רב למדינה. רבים מאוד מתומכי הליכוד מבינים זאת (כ 40% בסקרים שהבאת), ואני מקווה שהמתנדנדים יושפעו מהלחץ האחרון ויטו את הכף לכיוון כדור הבדולח שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, גם אני יכול לצטט את התעמולה של שרון ושל תומכי תוכניתו, וכמובן שאני מכיר אותה היטב. ברור שלכאורה הויתור אינו בשביל כלום. טענתי הייתה שבפועל הויתור הוא בשביל כלום. אני לא קונה את הטענה שהבחירה היא בין תכנית שרון לבין "הסכם ז'נבה", ואני לא רואה - לא כעת ולא בעתיד הנראה לעין - אפילו את תחילתו של לחץ משמעותי על ישראל שלא יותיר לה כל ברירה אלא להסכים ל"הסכם ז'נבה", או לכל הסכם מרחיק לכת אחר1. מה עוד ששרון לא ניצב מול פרטנר פלס' שהודיע שהוא מוכן לחתום מחר בבוקר על הסכם בנוסח ז'נבה. ובכלל, בכשרונם הרב, מצליחים הפלס' להצטייר לכל אורך תקופת שלטונו של שרון, כמכשול לא פחות קטן משרון בדרך להסדר מדיני. תומכי הליכוד ש"מבינים זאת", תומכים בתכנית בגלל שהיא הוצגה ע"י ראש מפלגתם, אריאל שרון. אם אותה תוכנית ואותם נימוקים בדיוק היו מובאים למשאל עם ע"י עמרם מצנע, אף אחד מאותם 40% לא היה מבין זאת. מה שכן, אני שותף לתקוותך שהמתנדנדים יטו בסופו של דבר את הכף לכיוון כדור הבדולח שלך. _______ 1 כמובן שיכול להיות שבסופו של דבר השמאל ינצח בבחירות, ויחליט שהוא *רוצה* לממש את "הסכם ז'נבה". אבל אז לא יהיה לזה כל קשר ללחץ האמריקאי, וממילא התחיבויותיו של בוש (בין אם כיום הן שוות משהו, ובין אם לאו) לא יוכלו למנוע זאת (בהנחה שהן בכלל עומדות בסתירה ל"הסכם ז'נבה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחץ בינלאומי הוא דבר שקיים כל הזמן. לא חייבים לקרוא לילד בשמו - לפעמים קוראים לו "אוסלו", לעיתים ז'נבה ולעיתים "מפת הדרכים", אבל התוצאה זהה, ושונה מהמתווה של שרון הן בתהליך והן במצב בסופו. נכון שכשיש ראש ממשלה (כמו שרון), המתנגד לתוכניות מסוג זה, התכנית לא תעבור, אך ישראל משלמת על כך ביוקר: סנקציות ואמברגו, גינויים, קיפאון מדיני (אין תמיכה למהלך אלטרנטיבי) וכתוצאה גם בעיות כלכליות. לכן, כשאתה רוצה לפעול באופן קצת אקטיבי יותר מול לחץ כזה, אתה ממלא את הואקום המדיני בתוכנית שתקבע עובדות בשטח, כך שכשאפילו יקום ראש ממשלה שיהיה בעד ז'נבה, תהיה לו בעיה לישם הסכם כזה. צעד אחד הוא הגדר, צעד נוסף הוא השארת היישובים הגדולים, שעליהם קשה להצביע שהם "מכשול לשלום", וגם הכרה בינלאומית בהם. זה בדיוק מה שעושה שרון עכשיו. אותם 40% רואים זאת (אני לא בטוח שסיסמאות ריקות מתוכן היו עובדות בנושא קשה כזה), ובוודאי שלא היו קונים זאת ממצנע, מאחר ולהבדיל משרון, עמדתו של מצנע לגבי כלל היישובים בשטחים ידועה. שרון באמת מנסה להציל את מה שראוי להציל לדעתו ולדרכו, כאלטרנטיבה לתוכניות הנסיגה הטוטלית. מה שכן, לפחות שנינו מחזיקים אצבעות לכדור הבדולח שלי... אני מקווה שלא אצטרך לפנות לכרמית לגבי החלפתו :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סנקציות ו/או אמברגו מוטלים, או עמדו להיות מוטלים, על ישראל, אלמלא נחלץ לפתע משום מקום שרון עם תוכניתו? גם לא ברור לי איזה הכרה בינלאומית בדיוק שרון משיג לישובים הגדולים בשטחים. גם ב"הצהרת קלינטון" יש הכרה בגושים בשטחים, ואפילו "הסכם ז'נבה" משאיר על כנם את רוב הישובים הגדולים (חוץ מאריאל). ושוב, אלא אם כן יבחר כאן פעם בבחירות ממשל ש*ירצה* או *יסכים* לוותר על חלק מן הגושים הללו, אני לא רואה מצב שבו לחץ בינ"ל כלשהו מאלץ את ישראל לוותר בעל כורחה על הישובים הללו. ולעדכון שהגיע זה עתה: נראה ששנינו מיקדנו את האנרגיות החיוביות שלנו רק בסקר של מינה צמח ב"ידיעות", ועל פיו אכן צומצם הפער אל טווח הסטייה הסטטיסטית: 47.5% נגד, 44% בעד. הסקר של "מעריב" לעומת זאת, מעודד הרבה פחות: 49% נגד, 41% בעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיימות סנקציות אירופאיות ואמריקניות על ישראל בתחומים רבים, והבולטים: האמברגו הבריטי בשוק אמצעי הלחימה - דוגמה בקישור http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?... האמברגו על מוצרים מהשטחים שגם הוזכר ב"אייל" חידוש ה"חרם הערבי" והלחץ על חברות עולמיות להצטרף אליו - http://news.bbc.co.uk/2/hi/business/2403303.stm קיים גם רצון להחריף סנקציות אלה, הנובע מהעדר תהליך מדיני, והרצון להשפיע על הפיתרון והמהלך אליו: הרבה מאוד מזה תוכל למצוא באתר המיועד לצורך זה (עם השם הצפוי): לגבי העדכון: עכשיו נותר למקד את האנרגיות גם למעריב, ואולי עם הכותרות מחר הכדור שלי לא יישלח לתיקון :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שכתבת שקיימות סנקציות אירופאיות ואמריקניות על ישראל בתחומים רבים, לא מצאתי בלינקים שלך ולו סנקציה אמריקאית אחת. להיפך, בלינק מהאתר של הבי.בי.סי. נאמר שארה"ב מזהירה חברות אמריקאיות ש*לא* להצטרף לחרם הערבי. כל השאר נראה לי שולי עד זניח (בעיקר תביעות של גופים שונים להטלת חרם, ולא החרמות שמתקיימות בפועל), ובוודאי לא משהו ברמה שאפילו מתקרבת להצדיק מהלך כה קיצוני כמו זה שמנסה להוביל שרון. מה עוד שלא מדובר כאן על איזושהי מגמה שצוברת תאוצה בעת האחרונה - רוב הלינקים שלך מובילים לידיעות משנת 2002. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שדווקא את ארה"ב לא הבאתי באופן בולט, אבל הממשל האמריקני עצמו איים בשנה האחרונה פעמיים בסנקציות (בהקשר למימוש מפת הדרכים), וכבר קיצץ חלק מהערבויות בעקבות פעילויות ישראליות שלא נתמכו ע"י הממשל (תוואי הגדר - שעכשיו הקמתה סביב אריאל, למשל, תיתקל בפחות התנגדות). בנוסף, כשמצויין שהממשל המאריקני מאיים על חברות שלא יצטרפו לחרם הערבי, זה אומר שיש כמה חברות ששוקלות זאת, או מבצעות זאת. לגבי המגמה: הלחץ כל הזמן קיים, וכל פעם יש הישגים קטנים או גדולים יותר לתומכי האמברגו, כמו בנושא מוצרים מהשטחים ותעשיית הנשק בבריטניה. ואקום מדיני רק מגביר לחץ זה ואת ההצלחות של הטלות חרם נוספות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |