 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר דרור צ. דביר.קוראים נכבדים. להלן שני סיפורים ארץ סוציארליים. חברי וידידי אברהם עבד כשלושים שנה במפעל המכובד.הגיע לגיל 57 ,ותפוקתו ירדה מפאת גילו.ההנהלה שביקשה לייעל את המפעל,החליטה שיש להוציא לגימלאות את העובדים הלא יעילים לדעתה,ועל מנת להוסיף ולייעל את המפעל,יש להעלות את שכר המנהלים באופן חד. ראשית הם באו לאברהם,והציעו לו לפרוש לגימלה מוקדמת.זה השיב להם בשלילה היות ועדיין צעיר הוא וכוחו במותניו. לאור תשובתו הביאו בפניו הצעות שקשה לסרב להן.אך אברהם בשלו.לבסוף הציעו לו הצעה בלתי ניתנת לסירוב במונחים יהודיים,ולהלן הצעתם:שכרך החודשי כיום אברהמנו,9600 ש"ח.ברוטו.אנחנו נעלה לך את שכרך ע"י כך שנעניק לך תואר מהנדס,רטרואקטיבית שנה מתחילת שנת 2003,ושכרך יהיה 14000 ש"ח(ארבעה-עשר),ועוד תשלום פיצויים של 350% ,ואתה יוצא לפנסיה מיידית כאשר אתה מסודר כלכלית.לאחר מחשבה נוספת הסכים אברהם,וקיבל את הצעתם.הלך להנהלת החשבונות לסגור את חשבונותיו במפעל,ותוך כדי המתנה שוחח אם חבר בכיר בוועד עובדי המפעל שסיפר סוד גלוי שניתן לרכוש עד שתי דרגות שכר מכספי הפיצויים.אברהמנו עשה חישוב מהיר וראה שבחלק מכספי הפיצויים יוכל לרכוש שתי דרגות שיעניקו לו עוד 2500 ש"ח לברוטו,וכך עשה.עתה לצורך חישוב הגימלה שכרו עלה ל-16500ש"ח ברוטו.על כן גימלתו תהיה 70% משכרו זה,ואכן מחישוב שכרו עלה שגימלתו ממבטחים תעמוד על 11250 ש"ח,ועוד פרמיה ממוצעת של 470ש"ח כמקובל במפעל.דהיינו גימלתו תעמוד על 11670ש"ח.אברהמנו יצא לגימלתו בגיל 57 .שמח וטוב לב,וצוחק כל הדרך אל הבנק וממנו. סיפור ב': קצינת הקישור של יחידתי(היה זה בשנת 1994 כשעוד שרתתי במילואים)הייתה רסרי"ת. השכלתה עמדה על תיכון מינוס בגרות מלאה.באחד הימים עת הסבנו לכוס קפה במשרדנו.סיפרה לי שהיא קיבלה את עצתי והחלה בלימודים אקדמיים.לשאלותי מה היא לומדת והיכן,וכמה זמן וכסף? ענתה,היסטוריה כללית,ובשלוחה של אוניברסיטה בריטית מסויימת שמושבה בכפר דרוזי מסויים,והובטח לה שתוך כחצי שנה היא תקבל את התואר (חצי שנה),וכל זאת תמורת 5000 דולר ארה"ב במזומן ובירוקים.כעבור כ- 4 (ארבעה) חודשים בישרה לי שהיא קיבלה את התואר הנכסף.ומינהל התשלומים הצהל"י כמעט והכפיל לה את שכרה,ושכרה עומד עתה על קרוב ל-11000 ש"ח. אגב.במקביל עשו כך עוד מספר קצינות קישור במשרדים קרובים.אנשי קבע אחרים.מכונאים במשטרה,ועוד ועוד. סיפורים אלה אמיתיים המה. על כן צא מר דביר וחשב מה זה עשה לקרנות הפנסיה.מה זה עושה לתקציבים של המשטרה,הבטחון,משרד החינוך ועוד. מר דביר.אין זה חשוב מי עומד בראש פירמידת הכלכלה והתקציבים במדינה.הפתרון לבעיות הסוציואקונומיות טמון במענה פוליטי/מדיני או אם תרצה מענה בסוג אחר של שלטון. שכן חוסר היושרה וה -"ישראבלופיות" השולטת בחיינו מורידות אותנו שאולה.על פי מיטב הכרתי רק מינימום של דמוקרטיה קשוחה וחינוך ליושרה ולצניעות דרכים יביאו מענה גם לתחלואי הכלכלה,ומזה גם ליצירת אוירה במדינה שנחמד יהיה לחיות בה על אף הבעיות הבטחוניות. בשיטה הממשל הנוכחית והבלתי אפשרית,(ופראדוקסלית היא קיימת חרף זאת) אף מפלגה לא תוכל לכפות את מצעה על שאר מפלגות הקואליציה.ומה שייצא ממפלגה חדשה כרעיונך.יהיה עוד מפלגה שתטבע בים המפלגות הישראלי. המודל הכלכלי האמריקני מתאים לכלכלות תעשיתייות ענפות כמו בארה"ב או במערב אירופה,ועם זאת מדינות כמו צרפת גרמניה ואיטליה מתמודדות עם בעיות סוציאליות דומות לשלנו בתחומי הפנסיה,הזדקנות האוכלוסיה,ומחסור בידיים עובדות לעבודות "נחותות" בעבור עם האדונים של כל מדינה ומדינה. אני יכול להרחיב לך/ם עוד ועוד.אך בתמצית אלה הן העובדות. כמעט כולם יודעים את האמת,וזו הסיבה ש " בגדי המלך תמיד יישארו חדשים "... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עיוותים בכלכלה הישראלית, שאתה מנית שניים מהם, ואני מסכים לא פחות ממך שצריך לתקן אותם. לגבי הדוגמה הראשונה, זו גם דוגמה להתנהלות נתניהו-אית טיפוסית. יש גרעון אקטוארי במערכת הפנסיה, שבחלקו נובע מהתארכות תוחלת החיים של המבוטחים, ובחלקו נובע מטריקים חשבונאים המגדילים את המשכורת הקובעת בפרישה. ההגיון הישר אומר שהפנסיה שאדם מקבל תגזר ישירות מההפרשות שהוא והמעביד הפרישו לקרן. כלומר השכר הקובע לא יהיה 70% משכר הממוצע בשלוש השנים האחרונות, אלא עבור כל שנת עבודה, הפנסיה תגדל ב-2% של השכר הממוצע באותה שנה (עד 70%). לאחר מכן, שנות עבודה נוספות יחליפו את ה-2% של השנים בהם העובד הרוויח פחות. כלומר העובר יקבל פנסיה הנזגרת ישירות מהפרשותיו. אבל נתניהו כמו נתניהו, החליט במקום לטפל בבעיה האמיתית (קרי השכר הקובע לפנסיה) לפגוע בזכויות הפנסיה של העובדים ולזרוק את קרנות הפנסיה שיפסידו את כספי המבוטחים בשוק ההון. לגבי הדוגמה השנייה, המדינה מנסה לבטל בבג"ץ את התארים הסמי-פיקטיבים של השלוחות הזרות. ייתכן שהפתרון בסופו של דבר יהיה שהתואר האקדמאי לא יתן תוספת משמעותית כל-כך למשכורת, או שתחום הלימודים יחייב התאמה למקצוע שהעובד ממלא (לימודי הסטוריה כלכלית לא הופכים את קצינת הקישור לעובדת פרודוקטיבית יותר). לדעתי ניתן לתקן את העיוותים הללו במערכת הפוליטית הקיימת. אבל מה לדעתף הפתרון האחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרור החביב. אני מודה ומתוודה שאני רדיקליסט.אני גם חוטא עם סוציאליזם. לדעתי דעתך שגוייה העניין האפשרות לתיקון עיוותים אלה במערכת הפוליטית הקיימת.זאת מן הטעם הפשוט.כל סמכות הנתונה בידיו של פוליטיקאי,או בידי סיעה,מפלגה,או משרד ממשלתי,היא מוקד של כח והשפעה.קח מהם סמכות כלשהי וגזלת מהם מקור של כח.(ראה מה קרה עם חוק איחוד הרשויות שנזרק בעצם ימים אלה לפח האשפה התחיקתי).אינני מאמין או בוטח בשיטה הפוליטית הקיימת,ואינני מאמין ברצון הקולקטיבי של כלל הפוליטיקאים והעם לשינוי מהותי. כרדיקליסט אינני מאמין יותר באבולוציה כלכלית.אינני מאמין גם באבולוציה פוליטית.(ראה מותם או גסיסתם של שיטת הבחירה הישירה,ושל רעיון החוקה לישראל) היות ועדיין קיים חופש מחשבה והבעת הדעהבארצנו.הריני מביע את אמונתי. אני מאמין בכל ליבי ברבולוציה.כלכלית,פוליטית,מדינית,רעיונית וערכית. ברבולוציה כזאת טמון הפתרון האחר. רבולוציה? מן הטעם הפשוט בשיטה הקיימת אנו מבצעים חרקירי לאומי.זמננו הולך ומתקצר.סבלנותו של העולם כלפינו הולכת ופוקעת,גם של אמריקה,וההיסטוריה של רודזיה,ודרום אפריקה הולכת ומתיישמת עלינו. מדיניות חוץ ובטחון,כלכלה מדינית ופרטית,פוליטיקה פנימית,ערכים כגון יושרה,חוקי אדם וטבע (אם תרצה חוקי האל)והחשוב מכל,צדק על כל גווניו.הם מעין מערכת אקולוגית אחת.פגיעה באחד מהם משפיעה על השאר,ומכך גם על העם והמדינה. רבולוציה חבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היחידי שהצלחתי להבין זה שמה שהפתרון הזה לא יהיה, דרושה מהפיכה כדי ליישם אותו. אבל מה בדיוק הרעיון? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |