|
||||
|
||||
תלוי מה אתה מגדיר ''לפעול''. לעסקת השבויים התנגדתי, ואם הפעולה הצבאית סיכנה את חיי החיילים שהשתתפו בה, לא היה צריך גם לעשות את מבצע החילוץ הזה לפי תפיסתי (אם כי לא שמעתי על המקרה הזה, וייתכן שאני חורץ דין שגוי בהתבסס רק על הפרטים שכתבת כאן). |
|
||||
|
||||
כל פעולה צבאית באופי שכזה סביר שתסכן את חיי החיילים במידה כלשהי. אם ניתן לסכם, אתה נגד פעולה אקטיבית של המדינה להציל את אזרחיה מ"טיפשותם" או "פזיזותם" במידה ויש בפעולה סיכון מסויים לאזרחים אחרים (כוחות הביטחון בד"כ)? |
|
||||
|
||||
כן, אם כי צריך מאוד להיזהר כשמשתמשים במושגים עמומים כמו ''טיפשות'' או ''פזיזות'', ואי אפשר להגדיר קו מפריד ברור. במקרה שבו מציעים למתיישבים פיצוי (הולם, כש''הולם'' הוא גם כן מושג בעייתי) עבור ביתם, ומציעים להם לעבור בשקט ומבלי הפעלת כוח, והם מסרבים כי הם מעדיפים להישאר מרצונם החופשי בשטח עזה ללא הגנת הצבא - זה מעבר לקו, ואני לא רואה סיבה להגן על מי שבוחר זאת מרצונו. בעיקר כשהאלטרנטיבה היא להחטיף להם נבוט (סימבולי) בראש ולגרור אותם. לדעתי, רצוי שהמדינה תצמצם עד למינימום האפשרי את המקרים שבהם היא מפעילה כוח נגד אזרחיה כדי לאלץ אותם לקבל את מדיניותה. המתיישבים לא צריכים נבוט בראש כדי להבין מה ההשלכות של אותה מדיניות בעצמם ולפעול בהתאם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |