 |
יש כאן כמה מערכות נפרדות שכדאי לשים אליהן לב.
לגבי המשולש ה"אופטימלי", שבו כל אחד מהשלושה אוהב את השניים האחרים, אני יכולה לראות מצב שבו חבר או חברה טובים שמבלים הרבה מזמנם עם שני בני הזוג, איכשהו משתלבים בתמונה, כך שזה לא מין עניין סטטיסטי אקראי כזה. אבל נכון שמבחינה מעשית הסיכויים שזה יהיה משולש שווה צלעות, ולא רק שווה שוקיים, הם לא מצויינים. בכתיבה המדינית של מרטין שפירו על בתי משפט, הוא אומר שהכרעת צד שלישי בסכסוכים בין שני צדדים נולדה מתוך מה שהוא מכנה "the logic of the triad" - שיהיו שניים נגד אחד, במקום רק אחד נגד אחד, וכך יוכרע הסכסוך. החשש הוא במשולשים מהסוג הבין-אישי, ששניים מתוך השלוש/ה יהיו אחד/ת כלפי השני/ה "יותר" מאשר כלפי השלישי/ת.
מאידך, יכול להיות מצב שבו הגורם השלישי לא נכנס כפרטנר בשלישיה, אלא שמס' 2 מנהל מערכות יחסים עם 1 ו-3 בו זמנית, בידיעתם של 1 ו-3, אך אין מערכת יחסים בין 1 ל-3. אם 1 ו-3 אינם מקנאים, ואינם רכושנים, ולא אכפת להם שזמנו של 2 (שהוא מוגבל, כי יש רק 24 שעות ביממה) מחולק בין שניהם, טוב ויפה, אבל אמפירית, כמה גברים ונשים כאלה יש? אני לא חושבת שזה בלתי אפשרי, אבל זה מאוד, מאוד קשה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש