בתשובה לדובי קננגיסר, 29/04/04 9:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה אכן חזון בלהות אבל אין שום קשר עם ליברליזם (אלא אם אתה מעוות את המושג כפי שנהוג בארה''ב שם ליברליזם הוא שמאל). שיוויון ההזדמנויות מתייחס לאזרחים. ילדים אינם אזרחים. הם אינם זכאים לכל הזכויות ואינם נדרשים למלא את החובות עד הגיעם לבגרות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך יהיה להם שיוויון הזדמנויות אם מלכתחילה אתה מאפשר להם להגיע לאזרחות כאשר לאחד יש השכלה מופלאה וכסף שיוצא מכל החורים, בעוד השני העביר את ימיו בביה"ס בהתחמקות מהבריונים עם הסכינים ובניקוי הקראוון של אמא? דווקא בגלל שהילדים אינם אזרחים, המדינה מחוייבת לדאוג שכשהם יהפכו לאזרחים, תהיה להם נקודת זינוק שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע שנעצור באותה נקודה בה הופך הילד לבוגר? למה שלא נחיל את הכלל הזה לגבי כל חייו של האזרח. נניח שאני ואתה התחלנו בנקודה שווה כלשהיא עם הגיענו לגיל שמונה עשרה, לאחר חמש שנים אתה עשיר כפליים. עכשיו יש לך יותר הזדמנויות. מדוע שלא ניקח את הכסף ונחלק אותו שווה בשווה ביננו? זה כמובן עיוות של הרעיון. כמו כל רעיון ליברלי, הניסוח הוא על דרך השלילה. המדינה אינה פועלת באופן חיובי להשגת המטרה אלא מבטיחה ששום אדם או גוף אחר לא ישית מגבלות שרירותיות עליך. פעולה באופן "חיובי" מחייבת פגיעה בחירות של האזרחים ומכאן שהיא פסולה. אתה יכול לקרוא לזה בהרבה שמות אבל הרעיון שהעלית איננו, בשום פנים ואופן, רעיון ליברלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |