|
||||
|
||||
נזכרתי שעניין אזיקת האסירים הטריד אותי לראשונה בקשר למקרה אחר, המקרה של מרגלית הרשפי. שם פתחתי את הפתיל ב: תגובה 26207 עברתי שם מעט על התגובות, ומצאתי פרטים מעניינים. 1. מרגלית הרשפי (שבמקרה שלה אני רואה בכל פרשת הרשעתה עניין בלתי צודק ושערוריתי) נכבלה בדרכה לבית המשפט. 2. נמרודי (שמעולם לא הזדהתי עמו, אם כי חשבתי שהפרשה שלו נופחה מעבר לכל פרופורציה) נכבל. 3. לעומת זה, אולי גדול הרוצחים המנוולים בתולדות מדינת ישראל, רעי חורב שרצח סתם להנאתו, הובל בלתי כבול. מסתבר מכאן שכנראה בכל זאת יש שיקול דעת לסוהרים. מה השיקול ? אם נוסיף למקרים האלה את המקרה של גונן שגב, אולי השיקול הוא להשפיל *דווקא* (לצורך רייטינג אולי ?). כי רעי חורב בודאי לא חש מושפל עקב כבילתו, וזו לא הייתה עושה רושם על אף אחד. |
|
||||
|
||||
שמת לב שהיתה שם השערה על הבדל בין עציר לאסיר. היא לא מתאימה למקרה שגב. ועוד דבר מצער ששמתי לב אליו. לרוב האנשים באמת לא אכפת ... עד שזה יקרה להם. שאלת קריאת ''דרקולה'' יותר חשובה מכך שהרסו לנערה את החיים בגלל שהכירה את יגאל עמיר. אגב, אסירים יוצאים לחופשות ואז הם לגמרי לא כבולים. בקיצור כל הכבוד למאבקך והלוואי שירבו כמותך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |