|
||||
|
||||
לידידינו הדתיים: מי מכם סבור שר' יוחנן הרג והחיה את ר' כהנא (כפשוטו, לא כמטאפורה)? |
|
||||
|
||||
מה זה, סקר עם תשובה אפשרית אחת? (לא.) |
|
||||
|
||||
כמו בבדיחה על היהודים והדעות, ייתכן שלפנינו סקר עם תשובה אפשרית אחת ששני יהודים יענו עליו אחרת (אני מנחש שתשובתו של א''פ תהיה פחות שלילית, או למצער פחות קצרה). |
|
||||
|
||||
למה אחת? יש שתיים, כשהראשונה היא גם התשובה ההומוריסטית. (אהה. מגיעה לך התנצלות: מסתבר שמתוך רשלנות ייחסתי לך דעות שאינן שלך. סליחה) |
|
||||
|
||||
אם לא כפשוטו, אז איזה סוג של מטאפורה האפיזודה הזאת יכולה להיות בכלל? הרי במישור העקרוני, אין בתלמוד מטאפורות אשר מטרתן אינה להשכיל את היהודי/ה מוסרית ורוחנית. זה לא מיתולוגיה יוונית. |
|
||||
|
||||
כך למדנו משרלוק הולמס: כאשר אתה מסלק את הבלתי אפשרי, מה שנותר - עד כמה שאינו סביר - מוכרח להיות האמת. |
|
||||
|
||||
אולם, לא כל מה שנראה בעיניך כבלתי-אפשרי - אכן בלתי-אפשרי. הדורות משתנים, אתה יודע. |
|
||||
|
||||
רפאל פטאי בדק את פולחן האשרה בבית המקדש. בהסתמך על הכתוב בתנך הוא חישב שמתוך 360 שנות הבית הראשון, ב236 מהן היתה האשרה חלק מהפולחן הדתי הרשמי בבית המקדש. למיתוס האשרה (שבעצם הוא די ממשי) מצטרפת גם אחותה "מלכת השמים" ענת, שאותה עבדו מלכי יהודה ופשוטי העם. המיתוס כולל גם את עובדת היות "אשרה" בת זוגתו של "אל", שתי האלוהויות שרווחו בכנען ובמזרח הקרוב במאות ה14 לפנסה"נ. נוכחותה של האשרה בבית המקדש והיותה בת זוגתו של אל (הוא יהוה) היתה גם חלק מקאלט נפוץ של זיווג שמימי המביא פריון ורווחה לבני האדם, לחיות ולצומח. המיתוס כולל אולי גם זרעים לסיפור שלא נעלם מעיניו הבווחנות של צאצא מודרני לעם היהודי. האשרה היא גם האלה האם, אשר מקיימת יחסים אינטימיים עם "אל" (אולי יש כאן גם רמזים מסוימים לסיפור של ישוע והבתולה מריה.) מיתוס האשרה גם עבר לחוגים קבליסטיים בדמותה של המטרונית, אשתו של אלוהים-יהוה. נדמה לי שקוראים לזה פרזנטיזם - אולי אפשר לתרגם את זה לעברית בתור יהוה'איזם - הנטיה לפרש מאורעות בעבר לאור ההווה. ההווה מולבש על העבר כדי לחזק את ההווה על ידי ניכוס העבר. |
|
||||
|
||||
כל זה מעניין במקרה הטוב את הסבתא של עראפת... |
|
||||
|
||||
חשבתי שאחרי ההתנצלות האחרונה שלך ניגמלת מההרגלים המגונים. חבל. |
|
||||
|
||||
צר לי רון, אבל לא מצאתי שום עניין בדברים שהבאת. סור-אי (-: |
|
||||
|
||||
את החיוכים המזויפים שלך תשמור לדמויות הנשיות הפיקטיביות בהן אתה מופיע, זה יותר מתאים להן. אתה בשביל עצמך תשמור על הארשת התוקפנית, נראה לי שזה יותר מתאים לך. אה, כן, גם את האנלית המתחנחנת תעביר לה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מי זאת? יש לך קישור? |
|
||||
|
||||
טעות, זה מעניין גם אותי. עצת רשעים תופר והגעתי הנה (מוטב מאוחר מאשר אף פעם) בעקבות תגובה 369913. ואת הכותרת הלא יפה שלך שקלתי למחוק אבל השארתי בכל זאת, למען יראו. |
|
||||
|
||||
ובל נשכח שהיא אפילו זכתה לכך ששבט שלם נקרא על שמה. |
|
||||
|
||||
תסתכלו בגמרא של הרב שטיינזלץ |
|
||||
|
||||
שמא תואיל בטובך לסכם עבורנו מה הוא אומר שם בענייננו, ואם דבריו מקובלים עליך? או טוב יותר: שמא תאות להשיב באופן ישיר על השאלה שהיצבתי (מילה אחת מספיקה לצורך זה)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |