בתשובה לאסתי, 25/04/04 8:46
הצעת האיחוד נדחתה 214360
דורין ישראלי • בתשובה לאסתי יום א', 25/4/2004, 10:17
כלומר, אם אני מבין נכון את האנלוגיה, את בעצם אומרת שהרוב היהודי עשוי להחליט יום אחד, שבגלל של- 20% הערבים יש יותר כוח פוליטי מאשר שיעורם באוכלוסיה (!) הוא מסתפח למדינה היהודית הגדולה (הדוד סם) ואז ירדן (שהיא המדינה הפלסטינית בעצם?) תפלוש ותקים מדינת חסות משלה ביו"ש, ויוטלו עליה סנקציות מהאיחוד, בעוד ישראל, שהינה שוב קטנה ומוקפת אויבים, תזכה לעדנה בעולם.
את יודעת מה? צודקת. נשמע סהרורי משהו.

...
מצד שני, אפשר היה לחשוב על תסריט אחר, בו צד מסויים (נניח זה שחזק יותר כרגע) היה מתייחס למיעוט שבתוכו בצורה שיוויונית יותר (ר"ל כאילו המדינה גם קצת שייכת למיעוט, ולכן יש לו אי אילו זכויות וחובות בה), ובמקום לחלום עוד שנות דור על טרנספרים מרצון ומששון, היה מקבל את העובדה שהחבר'ה האלה רוצים לחיות פה ולקשור את גורלם עם שלנו (תשאלי אותם על אפשרות סיפוח לפלסטין ותקבלי תשובה מיידית), ומקבל מייד (תוך דור מקסימום) הזדהות מיידית (בערך כמו הזמן שלוקח להזדהות הבדווית והדרוזית עם המדינה להתנדף בשל היחס האמביוולנטי לעדות אלה).
כך שאין רוב ערבי - הוא סגור ללא זכות שיבה בישות פלסטינית כזו או אחרת, אבל המיעוט שכן נשאר בתחומי המדינה ה*ישראלית* הינו בעל ילודה זהה לרוב היהודי (תנאים דומים = ילודה דומה), ובמקום להיות נטל על כוחות הביטחון ורשויות הגביה הוא הופך קצת יותר לנכס.
וכחן לתיאבון? 214373
אסתי • בתשובה לדורין ישראלי יום א', 25/4/2004, 11:23
יש הרי המון מה להגיד, ועל מה להתווכח, בסכסוך הישראלי-ערבי, גם בלי לעוות לגמרי את דברי הצד השני, מר ישראלי. אין לי עניין לבזבז זמן ואנרגיה על הסברה של כוונת-דבריי, שלפי עניות דעתי נוסחו בצורה נהירה, פשוטה, ושווה לכל נפש. היתכן שאתה מעוות לגמרי את מה שאמרתי, סתם לשם ההתנצחות, למרות שדווקא כן הבנת?
יש לי הצעת פשרה מהאו"ם- בוא ניפרד כידידים ונמצא לנו בני שיח אחרים, איש לפי טעמו והרגלי השיח שלו. יום טוב.
איזה יום טוב חביב 214623
דורין ישראלי • בתשובה לאסתי יום ב', 26/4/2004, 0:05
אם יורשה לי להגיב בכל זאת, לאחר ה"יום טוב" הנ"ל:
קשה התפיסה החתום מעלה לא הבין מתגובה 214333, שפותחת בכך שמקרה קפריסין לא מוכיח דבר לגבינו, אך ממשיכה ברצף בתאור מדוקדק של הבעיה ושורשי האיבה בקפריסין, שאין מדובר באנלוגיה.
דעתי הרופסת נכשלה שוב כשסיום התגובה ההיא נוסח כמשפט מסקנה מהתאור הנ"ל.
אבל אם לא התכוונת לבצע אנלוגיה, ובעצם כל תגובתך המפורטת באה לומר שיש לבחון כל נושא לגופו, הרי שכעסתי לשווא והכעסתי לשווא, ואיתך הסליחה.
יום טוב גם לרמת אביב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות