בתשובה להדובי הישן, 23/04/04 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניינת הכתבה ב ynet מתוכה: מאז המעצר טוען הפרקליט עו"ד אפשטיין, כי שגב מוחזק בתנאי מעצר מחפירים בתחנת משטרת השכונות בתל אביב, ושוהה בחדרון קטן שנראה יותר כמו צינוק. לטענת הפרקליט, מרשו אינו מקבל את התנאים המינימליים המגיעים לכל עצור, בין השאר שתייה חמה, נייר טואלט, ארוחה חמה וטיול יומי. עוד אומר אפשטיין, כי כאשר שגב מובא לפגישות עימו בתחנה, הוא נקשר באזיקי רגליים. "מתמיהה העובדה שאדם שהוא נכה צה"ל, פגוע בגידי רגלו, שביקש במשך עשרה ימים להגיע ולהיפגש עם המשטרה, מובא לפגישות עם פרקליטו כאשר הוא אזוק ברגליו", אמר עו"ד אפשטיין. כפי שכבר בודאי ברור אני האחרון שאפשר למצוא אצלו איזה שמץ של סימפטיה לאיש הזה, ובכל זאת קריאת הדברים גורמת לי הרגשה של אי נוחות. משהו בנהלי המעצר דפוק אצלנו. אזיקים צריכים להיות כדי למנוע חשש בריחה, ולא כדי להשפיל, וצריך שהנוהל להפעיל הליך כזה יכלול שיקול דעת של הסוהרים. משהו כאן לא מסתדר לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשטרה כמובן מכחישה את (חלקן של) טענותיהם של פרקליטיו של העצור. היא טוענת שהוא מקבל יחס כמו כל עציר. מנסיון למדנו שלא ניתן לתת אמון בלתי מסויג להצהרותיהם לתקשורת, הן של פרקליטים המדברים בשם שולחיהם, והן של ''גורמים במשטרת ישראל''. מכאן (וממספר כתבות אשר נתקלתי בהן בעברי) אני מניח ששגב אינו מתארח במלון פאר. האוכל המוגש לו הוא כנראה מהסוג המסייע בדיאטה. תנאי ההיגינה אינם משובחים, הריחות אינם בדיוק ניחוח, וגם הגורמטים עלולים ללחוץ מעט. אלא שבכך הד''ר שגב איו נבדל מאלפי עצירים אחרים השוכנים בתאי המעצר של משטרת ישראל, ועל כך השר לשעבר שגב יכול לבוא בטענות רק אל עצמו. לו היה רואה את הנולד בהיותו חבר ממשלה, והיה פועל לשיפור תנאי המעצר במדינת ישראל, היה יכול היום להנות מפירות עמלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנאי המעצר במדינת ישראל הינם חלק בלתי נפרד משיטות החקירה. לכן לא ניתן לשפר אותם בלי לשנות מהקצה אל הקצה את מערכות החקירה והתביעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו מטענות הפרקליטים מכחישה המשטרה ? איני זוכר שראיתי שם טענה שאין שגב מקבל יחס כמו כל עציר. הנקודה שמפריעה לי, כפי שכתבתי, היא באופן כללי היחס לעצירים. אמרתי שכבילה באזיקים יש לה מטרה: החשש מבריחה, ולכן אין זה ראוי, לדעתי, שתופעל אוטומטית, אלא כאשר באמת לפי שיקול דעתו של הסוהר יש חשש כזה. סביר שאסיר כגונן שגב לא ינצל הזדמנות לברוח, והשימוש באמצעי הזה במקרה שלו, נראה כאילו מטרתו השפלה ולא שמירת ביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו אתה הסוהר ואני - האנונימי - האסיר, מדוע שתרצה לקחת את הסיכון שאברח ואתה תצטרך להסביר מדוע לא הייתי אזוק? נראה לי סביר שבתנאיך, כל סוהר יעדיף לכבול את אסוריו. מלבד כמובן מקרי קיצון כמו ידוענים, שרים לשעבר וכו'. אלא שאז נוצר מצב בעייתי, בו סלבס מקבלים יחס מועדף מהמשטרה. מדוע שאני - החף מפשע שהאפשרות לברוח אף לא עולה על דעתו - אכבל, ואילו מנחה בערוץ הופ לא? האזיקים במקרה הזה הופכים למשפילים הרבה יותר. לכן יש היגיון רב בהפיכתם להליך פורמלי, שכל אסיר חייב לשאתו, והם לא מוסיפים השפלה על זו שממילא המאסר משרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי, על מנת שלא לביישם, לכבול גם את אלו שאין נגדם כרגע ראיות קונקרטיות אבל ייתכן שבעתיד הם יפשעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מי שיש חשש שינסה לברוח, ניתן לאזוק בידיו (או לידו של שוטר). אזוק הרגליים הוא באמת השפלה מיותרת, אלא במקרים קיצוניים (ואין הדבר במקרה זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי דווקא לאותו סוהר שהוטל עליו להעביר את האסיר, וזה יכול להיות גם בעל סמכות גבוהה יותר, אבל אני מתקומם נגד הנוהל האוטומטי שבו כל אסיר וגם עציר שעדיין לא הורשע בשום דבר, מובל באזיקים. על פניו זה נראה כאילו הכוונה כאן לא חשש מבריחה אלא מניעים לא רלוונטיים, שאינם מתאימים למדינה כזאת שבה הייתי רוצה לחיות. ברור שמחבל מתאבד שנתפס טרם הצליח לבצע את זממו, צריך להיות מובל כבול, אבל לא כל אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי שעניין אזיקת האסירים הטריד אותי לראשונה בקשר למקרה אחר, המקרה של מרגלית הרשפי. שם פתחתי את הפתיל ב: תגובה 26207 עברתי שם מעט על התגובות, ומצאתי פרטים מעניינים. 1. מרגלית הרשפי (שבמקרה שלה אני רואה בכל פרשת הרשעתה עניין בלתי צודק ושערוריתי) נכבלה בדרכה לבית המשפט. 2. נמרודי (שמעולם לא הזדהתי עמו, אם כי חשבתי שהפרשה שלו נופחה מעבר לכל פרופורציה) נכבל. 3. לעומת זה, אולי גדול הרוצחים המנוולים בתולדות מדינת ישראל, רעי חורב שרצח סתם להנאתו, הובל בלתי כבול. מסתבר מכאן שכנראה בכל זאת יש שיקול דעת לסוהרים. מה השיקול ? אם נוסיף למקרים האלה את המקרה של גונן שגב, אולי השיקול הוא להשפיל *דווקא* (לצורך רייטינג אולי ?). כי רעי חורב בודאי לא חש מושפל עקב כבילתו, וזו לא הייתה עושה רושם על אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שהיתה שם השערה על הבדל בין עציר לאסיר. היא לא מתאימה למקרה שגב. ועוד דבר מצער ששמתי לב אליו. לרוב האנשים באמת לא אכפת ... עד שזה יקרה להם. שאלת קריאת ''דרקולה'' יותר חשובה מכך שהרסו לנערה את החיים בגלל שהכירה את יגאל עמיר. אגב, אסירים יוצאים לחופשות ואז הם לגמרי לא כבולים. בקיצור כל הכבוד למאבקך והלוואי שירבו כמותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד פרט מעניין מהפתיל ההוא: התנועה לזכויות האזרח יצאה כנגד כבילתה של מרגלית הרשפי, והיא כמוני נגד הפעלת הנוהל הזה אוטומטית בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי עדיף להמנע מלכתחילה מלהביא את הנאשם (כל נאשם) לבית המשפט. בהרבה מאוד מקרים מדובר בתהליך משפיל מאוד או יקר מאוד (במקרה שנדרשת שמירה) שניתן להחליפו בכלי וידיאו1 סטנדרטים. הכל תחת הסייגים המתבקשים (עדויות, או אם הנאשם מעוניין להגיע והוא לא במעצר). 1 למה אין לזה מילה בעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 יש מילה עברית לוידאו - חוֹזְי. (יש לי ערכת אלקטרוניקה להרכבה עצמית שכוללת חיווי שמע או חיווי חוזי) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |