בתשובה לidan, 24/04/04 0:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחתי להוסיף, שאם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, אז ישנם כמה ברנשים וכמה חתיכות שמתאימים לתיאור... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמוט לעצמך אחת על הלקקן (-; נתקלתי באקראי בפרט הביוגרפי הזה, וצרוף המקרים נראה לי מאד משעשע. בהזדמנות זו, ברצוני לפנות ולבקש את עזרת האיילים באיתור קטע מסוים. מדובר במאמר הומוריסטי שהתפרסם באחד מעיתוני ארה"ב, ובו מתאר הכותב כיצד משבחים אותו קוראיו על עושר רעיונותיו, בעוד שהוא למעשה גונב אותם ללא בושה ממיטב הספרות העולמית, ביודעו שאין כמעט סיכוי שמישהו מקוראיו הבורים יגלה זאת. אני די משוכנע שהקטע נכתב ע"י אחד מהסופרים האמריקאים הבולטים שכתבו גם ספורים קצרים וגם מאמרים בעיתונות (טווין, או הנרי, ראניון...). ממה שזכור לי, הקטע תורגם לעברית ונכלל בספר יחד עם ספורים ומאמרים אחרים. אם למישהו זה נשמע מוכר, אודה אם יפנה אותי לאותו ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אכן משעשע. לגבי מארק טווין, יש אנקדוטה דומה המסופרת עליו: מספרים שהוא נוכח בהרצאה שנתן נואם מבריק. בסוף ההרצאה שאל הנ"ל את דעתו על הנאום. הוא השיב שהנאום היה מעניין, אך מילותיו נלקחו ישירות מספר שנמצא בביתו. כשהנ"ל מחה ודרש "אם כך, שלח את הספר אלי", הסכים טווין, ולאחר שבועיים הגיעה לבית הנואם חבילה ובתוכה מילון כיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא חשבתי על סופרמן ( בהנחה ומטרופוליס זה ניו יורק). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |