|
את העובדות שהבאת איני יכול להכחיש, ונראה שזכרוני בגד בי (בעצם הסתמכתי קודם גם על איזה אתר שמצאתי שהיה כתוב בו שבעת שהקים את הדרך השלישית כיהן קהלני באיזה תפקיד שאינו קשור בתפקידו כחבר כנסת [נדמה לי "עמל" או משהו כזה], ולא הוזכר שם שהיה חבר כנסת, ולכן חשבתי שלא היה חבר כנסת באותה עת). מכל מקום לצורך הנושא שלפנינו, שמירת עקרונות הדמוקרטיה בהעברת אוסלו ב', עדיין גם כך קיימת חומרה רבה במעשה. כי קהלני וחברו פרשו בדיוק על הרקע הזה, הרקע המדיני, וצריך לזכור שכשהוקמה הכנסת השלש עשרה עדיין המושג "אוסלו" לא היה קיים, וסביר שיהיו מתנגדים בין חברי סיעת העבודה לנושא חדש וכה מהותי, ולדעתי במקרה כזה, באין בחירות או לפחות משאל עם, יותר מזכותם , חובתם לפרוש על המנדט שקיבלו מהציבור. גולדפרב ושגב, לעומת זה, עשו זאת כדי לקבל משרות. כך מקובל ובכך אני מאמין גם אם לא יכולה להיות לכך הוכחה נחרצת. ואת משקל שתי הדעות האלה בציבור אפשר להעריך גם לפי תוצאות הבחירות הבאות, כשכבר היה ברור מה זה אוסלו. קהלני קיבל בזכות עמדתו ארבעה מנדטים, ואילו את גולדפרב ושגב לא ראינו יותר. האחד חזר לחשמל והשני והשני לאקסטזי.
|
|