|
||||
|
||||
לצערי נראית לי התשובה שלך (תופעה רווחת בדיון הטעון משהו שהתפתח כאן) כמקבילה האיילית לכתבה "עיתונאית" של יאיר לפיד או דן מרגלית. היא כוללת בדר"כ (בעיקר אם האחרון כותב ב"הארץ" השמאלני) ביקורת שבלונית על "הקונצנזוס", כאשר מטרתה היא כמובן להדגיש ולאשש מחדש את גבולות הגיזרה, בדרך כלל בהתבסס על הקונצנזוס עצמו. אתה חוזר במספר משפטים על עמדתך (היא לא רק שלך, אלא גם של קוראים אחרים כמובן) לכל אורך הדיון - אפשר להתווכח ולדון בצורה דמוקרטית ומתורבתת, כל עוד לא מזעזעים את חוקי המשחק. אינני מצליח למצוא תוכן רב עליו אני יכול להגיב, ולכן אנסה להצביע רק על כשל אחד ברור וטבעי בגישתך, ואעשה זאת ע"י דוגמה כמובן. לא מעט פעמים קרה והמדינה גזלה את אדמתו (מזה עשרות שנים) של איכר פלסתיני באופן חוקי מתוך "צרכי ביטחון" או מתוך שיתוף פעולה שבקריצה עם גזל "לא חוקי" של מתנחלים (לשיטטי כמובן ההבדל איננו משמעותי). מהי עמדתך לגבי איכר שכזה אשר תוקף, זורק אבנים, או אף יורה על הבולדוזרים אשר באים להחריב את ביתו, כאשר מוסכם עלינו שהסיבה איננה באמת "ביטחון", אלא חלק ממדיניות הגזל של מדינת ישראל (כדי לא להיכנס לוויכוח ארוך נסכים שלפחות פעמים רבות זה המקרה). אתה נוטה להזדהות עם עוול פרטי וישיר, ולראות ב"סדר" ובחוקי המשחק עצמו כמעין בסיס שלא ניתן לערער עליו. אולם בסיטואציה הזו, עמדות היסוד שלך מתנגשות. אם תנסה להסביר לאיכר שההחלטה עברה ביקורת דמוקרטית ושיפוטית (ולא סתם, אלא של בג"ץ), הוא יצחק עליך. זו הרי לא הדמוקרטיה שלו, אלא של מדכאיו. ואני מניח שבכל זאת הבולדוזרים האימתניים אשר משמידים את ביתו ואת עמלו של אדם חף מפשע כחלק ממדיניות מוסדרת של גזל מעוררים בך איזו סימפטיה כלפיו. מה היא עמדתך המוסרית לגבי המצב הזה? |
|
||||
|
||||
אני יכול להזדהות עם איכר כזה במידה מסוימת ובטח שאי אפשר לקרוא לו "טרוריסט". יש הרבה דילמות מוסריות ואני לא כל כך מבין מה מיוחד בזו. לעומת זאת, אם האיכר ילך לביתו של נהג הבולדוזר ויירה מטווח אפס בילדה של הנהג אז אני כן אקרא לו טרוריסט. אני מסכים איתך שהפלסטינאים מדוכאים ותחת כיבוש, ואני מסכים איתך שיש להם זכות להתנגד לכיבוש הזה. אני לא מסכים איתך שמותר להם לעבור על כל נורמה מוסרית בהתנגדות הזו. אני גם לא מסכים איתך שאני לא יכול לשפוט אותם ולקבוע שמעשיהם מתועבים. כמו שיכלתי לשפוט את מעשיהם של הלבנים של דרום אפריקה, למרות שלא הייתי בנעליהם, כך אני יכול לשפוט גם את מעשיהם של הפלסטינאים. זה שהם במצב לא סימפטי (גם אם הם לא בדיוק העם המדוכא ביותר בהיסטוריה) לא אומר שהם הפסיקו להיות אנשים בעלי אחריות מוסרית. מעבר לזה השאלה "מה הם היו עושים במקומנו?" היא בהחלט רלוונטית. אני מתנגד לטרור גם מאחר ואני יודע שאם המצב היה הפוך לא הייתי טרוריסט, ולא הייתי מסוגל לירות באם וביתה כפי שעשה המחבל בקיבוץ מצר. קשה להזדהות עם מי שטוען כנגד עוולות הכיבוש אבל היה מבצע בדיוק אותם עוולות לו רק היה לו כוח. כ"כ קשה לי להזדהות עם מי שטוען כנגד עוולות הכיבוש אבל מצדיק עוולות אחרות (כמו רצח נשים בתוך המשפחה וכו'). |
|
||||
|
||||
אני כמעט מסתפק בתשובתו של האלמוני ורוצה להוסיף רק שטענת הגנה עצמית (והגנה מפני גזל היא כזאת) מתקבלת רק בכפוף למגבלות ידועות. כשאתה מעניק לנגזל את הזכות להגיב בכל צורה שעולה על דעתו אתה מחזיר אותנו כמה אלפי שנים אחורה - ואז קופצים גם מהצד שלנו אנשים עם הגיון דומה ומציעים לשחזר את ימי יהושע בן-נון העליזים. עזוב, דן מרגלית אומר את זה יותר טוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |