בתשובה להקשה המקשה, 20/04/04 21:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באתי לעזרה... כיפה אדומה / נתן אלתרמן עת יומינו הפרא נמחה כדמעה מערים ויערות, משנה וחודש, הולכת בדרך כיפה אדומה, ללקוט פרח-בר בחורש. ויוצאים אחריה פרה ואווז וחתול מדדה על משענת - - כסיפור שאבד, כניגון מני אז, כבת-צחוק נשכחה ונושנת. ועומדות מרחוק השנים הבאות ולשווא תמיהותינו כה רבו ומוצץ לו ירח ערום אצבעו כבימי בראשית, בחיק אבא. ואנחנו שותקים. אדמה עשבית בירקרק הריסים מפרפרת... ועיננו עצמנו - - ולפתע נביט והנה כבר חשכה הצמרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין יור פייס, האחים שלוש, אין יור פייס! ___________ ואם ב-מק-רה אביבה קוראה כאן, אז מזל טוב (-; |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, תודה רבה ומרובה. העליתי חצי-ניחוש קודם תגובה 212541 אבל לא תיארתי לעצמי שההגדרה שלך ל"גדולי עולם" רחבה כל כך :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לעונג הוא לי. ב. חצי הניחוש לא חמק מעיני, ואף זכה להתיחסות בתגובה 212637 (מתוך סקרנות: באיזה שלב התחלת לחשוד שמדובר בקטע הנ"ל?). ג. מבלי לפגוע, חלילה, במעמדך ובזכויותיך, אציין שהמושג "גדול עולם" התגנב לדיון במסגרת ניטפוק לאלון בעניין התפלגויות תאריכי לידה, ובשום אופן לא היווה קריטריון קשיח שהפתרון צריך למלא (ומי שהסיק אחרת, עשה זאת על דעת עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לפני הכיפה האדומה בכבודה ובעצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ילדים ערבים היו מוכרים לנו סברס, ועמדנו עליהם: 'תביא לי אחד, תביא לי שניים. תביא לי את זה. לא, תביא לי את זה'. לא ציווינו בהתנשאות, אלא בדחילו ורחימו – יש פה ילד בגילנו שמוכר סברס לילדים אחרים, ולמה שלא ימכור גם לנו?" וההוא עוד כותב *שאני* לא יודע לזהות פיוטים אם הם לא נכתבים בשורות קצרות. גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, ובוא נפסיק כאן, זה מביך ברמות חדשות לגמרי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי זאת שלא מכבסת, לא מגהצת וכלים לא רוחצת, איום ונורא - תמיד שאלתי את עצמי למה הם התכוונו שם, כשאמרו שסילבריו "שבר לה את המה-שמו" - מה בדיוק הוא שבר לה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |