|
||||
|
||||
לקרוא במשפט אחד, במרחק של שתי מלים, ''חזון'' ו''בוש'' מצחיק אותי עד כדי בכי. |
|
||||
|
||||
א. אני לא אחראי לצירוף הזה. ב. איני רואה מקום לצחוק אלא לדאגה רבה. |
|
||||
|
||||
נכון שזה מצחיק כשקוראים זאת פעם ראשונה. אבל הצרוף הזה הפך כבר למושג (כמו שבית ספר אינו קשור בהכרח בבית וספרים דווקא), ואת המושג הזה המציאו אצלכם שם באמריקה, כשכל המלים ''תכנית'' ''מתווה'' וכדומה כבר היו תפוסות ע''י נשיאים קודמים . . . |
|
||||
|
||||
מופיע ככותרת אחד המאמרים המרכזיים במוסף השבת של מעריב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |