|
||||
|
||||
ברצוני לספר על התעללות מסויימת שהשתתפתי בה לפני כמה שנים, ועד היום יש לי רגשות מעורבים בעניין: ישנו טריק שמאפשר לי להראות כאילו אני שוכב על מיטה על גבי ומתחיל לרחף באויר. בשיתוף פעולה עם עוד משהו הכנסנו אנשים לחדר אפל אחד אחד והראנו להם את הקסם. התהליך היה כזה: המישהו השני "הרדים" אותי, ואז קרא ל"רוח" להיכנס לתוך גופי ולהשתלט עליו. לאחר כניסת הרוח לגופי, הגוף החל לרחף באויר, אפילו בחלק שאין מיטה. חלק מהאנשים היו די המומים, אבל שניים מהם לקחו את זה ממש קשה. הראשון, לאחר שראינו את תגובתו, המשכנו לעבוד עליו עם עוד כמה טריקים מפחידים, אני זוכר היטב איך ידיו רעדו מפחד (היידים שלי רועדות עכשיו מהדה-ז'בו), הבאנו אותו למצב ששפכנו ריבה לתוך האסלה והכחשנו שאנו רואים זאת, והוא טען בתוקף שהוא רואה דם! הבחור הלך לאחר מכן וסיפר לאנשים אחרים על החוויה שעבר, כשהוא מזיע, המום ורועד מפחד. האיש היה משוכנע לגמרי שהדברים המיסטים האלה אכן קרו. הפואנטה שלי מגיעה עכשיו: האנשים ששמעו אותו מספר להם על החויה, גם אם היה קשה להם להאמין, דבר אחד היה ברור להם: האיש דובר אמת! השחקן הטוב בעולם לא יכל היה להראות משכנע כמהו. אם הייתם בודקים אותו בפוליגרף הוא היה נמצא דובר אמת. חלק מהאנשים אף האמינו שמה שהוא מספר נכון, וזהו הדלק שמניע את כל הנוכלים בעולם. אנשים בודדים ביותר שעברו חוויה אישית קשה, מעבירים את זה הלאה, וגורמים לאנשים להאמין שגם אם להם זה לא קרה באופן אישי מעולם, ולעולם זה לא יקרה, כנראה יש דברים כאלה. אם אני לא טועה לאחר זמן מה גילינו לו את הטריק, אבל את ה"מסר" הוא כבר העביר. |
|
||||
|
||||
ואני יכול לספר על "כישוף " שבו שמעתי משתמשים כמה מקובלים כדי לשכנע את הפונים אליהם: טריק שבו כמה אנשים מרימים שולחן בעזרת אצבע אחת בלבד!טריק שבו המקובל משכנע את האנשים בכוחותיו המגיים. גם אורי גלר השתמש ב"כישוף" הזה כמה פעמים. כל מי שרוצה לדעת איך זה מתבצע מוזמן לעלעל בספר "מאה פלא ופלא " של אברהם אבן שושן ( כן המילונאי ) שיצא לראשונה ב-1938 ששם זה מוסבר עם ציורים ביחד עם טריקים אחרים למסיבות של תלמידי כיתה ג'. |
|
||||
|
||||
אם זכרוני אינו מטעני, שם מרימים בן-אדם (וההסבר הוא ש20 ק"ג אינם משקל כבד לאצבע). |
|
||||
|
||||
כן זה בהחלט היה שם. חמש נקודות להרים אדם. |
|
||||
|
||||
פלא ופלא" - זוכר ומאשר. לפני שלוש שנים הזדמן לי לחשוף שרלטן שכופף כפיות וגם הדגים עליי טריק עם חומצה (שאוכלת נייר כסף...) - הוא נטש בזעם -< הצופים קיבלו חזרה את כספם -< ולמרבה הפלא כעסו עליי בגלל שפוצצתי את המופע (שלטענתם היה אמיתי ורק בגלל שהרגזתי אותו הוא איבד את כוחותיו) נדהמתי מכפיות הטובה שהפגינו כלפיי (כמעט צלבו אותי). חזרתי לביתי המום. |
|
||||
|
||||
דז'ה-בו, ז'בו היה מישהו אחר |
|
||||
|
||||
או שאולי יש פה רמיזה כלפי הדה-שבו המיתולוגית... |
|
||||
|
||||
אם כבר, אז כבר. דז'ה-וו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |