|
||||
|
||||
את תום סויר נניח, מעולם לא חיבבתי יותר מדי. או אם לדייק, בכלל לא. העדפתי את פוליאנה1, נשים קטנות, האסופית וז'ול ורן.2 1זכותי! 2 הממ. זו ממש רשימת ספרי בנות. לא ייאמן. שאציל את כבודי ואציין שבאופן כללי קראתי הכל? לא? טוב, לא חשוב. |
|
||||
|
||||
אם כבר הולכים לסטריאוטיפים, מה יש באי המסתורין (פרט למחסור המוחלט בנשים) שהופך אותו ל"ספר בנות"? |
|
||||
|
||||
(שהוא לחלוטין _לא_ סופר של ספרי בנות. או של ספרי בנים. סתם סופר מוצלח) |
|
||||
|
||||
נשים קטנות והאסופית הם הספרים הכי-הכי אהובים עלי. וגם פוליאנה (ופוליאנה וג'יימי) מקסימים. אבל אף פעם לא קראתי שום ספר של ז'ול ורן. אה, ולפני כמה חודשים קיבלתי מתנה נפלאה (שחיפשתי המון זמן ולא מצאתי) - את גברים קטנים, ההמשך הלא מי יודע מה מפורסם של נשים קטנות. רק חבל שזה באנגלית, אבל אי אפשר לקבל הכל בחיים. |
|
||||
|
||||
גברים קטנים? יש בעברית. אבל פרט להיותו ההמשך הלא מי יודע מה מפורסם, הוא גם,בגדול,פשוט המשך לא מי יודע מה. |
|
||||
|
||||
אני יודעת שיש בעברית- אבל אף פעם לא מצאתי אותו בעברית מחוץ לספריה. דווקא מאוד אהבתי אותו (לא כמו את נשים קטנות, ובכל זאת). |
|
||||
|
||||
דווקא העדפתי אותו על פני ''נשים קטנות'' (שממנו לא התלהבתי). את פוליאנה שנאתי, אבל מצד שני, קראתי כל ז'ול וורן שהצלחתי לשים עליו את היד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |