|
מעניין שכאן יש הסכמה שהספרים האלה נאורים מבחינת יחסם לשחורים. יצא לי בהחלט להיתקל בכמה וכמה אנשים כאן, הדורשים להוציא את "הקלברי פין" ו"תום סויר" מתכניות הלימוד של בתי הספר בשל טענות של גזענות (לשיטתם, ג'ים מוצג כאיש מגושם וקהה מוחין, והספרים, באיצטלה של שוויון, מנציחים דיעות קדומות על האוכלוסיה האפריקנית אמריקנית).
נתקלתי גם באנשים הדורשים להוציא ספרות ויקטוריאנית (ושל תקופת ה-regency) מתכניות הלימודים, בטענה שהם מנציחים מודלים של דיכוי נשים.
לדעתי, הגישות האלה מעידות על פוליטיקה חסרת תבונה, חסרת הבנה היסטורית, וחסרת רגישות לאמנות בהקשה לתקופה שבה היא נוצרה. מי שלא מבין שמארק טווין האמין בשחרור העבדים, ושג'יין אוסטין ביקרה חריפות את הקומודיזציה והניצול של נשים בתקופתה, ומנסה למדוד את יצירתם בכלים של תחילת האלף השלישי, לא מבין כלום בספרות. אבל אני מאמינה שבהקשר הזה אני מתפרצת כאן לדלת פתוחה.
|
|