|
||||
|
||||
אתה דורש ממני את הבלתי אפשרי: להוכיח מעל לכל ספק את טיעוניי. אין אנו נמצאים כלל במגרש כזה. כל מה שאנו עושים הם הערכות. כשהציגו לנו את הסכמי אוסלו בתחילתם. ציירו לנו תמונה לגמרי אחרת. המתנגדים אמרו שבסופו של דבר הם ירו בנו ברובים שנתנו להם כדי שיילחמו בטרור ללא בגץ ובצלם. על כך היה הויכוח. לו תיארו לנו אז שהמצב יהיה כפי שהוא היום אבל אם לא נבחר בדרכם יהיה עוד יותר גרוע, לא היו מקבלים כל תמיכה, ולא היו מצליחים להעביר את תכניתם. יותר מכך: אני בטוח שגם היו חושבים את הדרך הזאת לדרך לא נכונה. זה טיעון חלש מאד. כל מי שנכשל יכול בדיעבד להגיד שלו היו בוחרים בדרך הנגדית הכשלון היה יותר גדול. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מדוע לך מותר מה שאסור לאחרים, דהיינו ליהנות מהספק של ''מה היה אילו''. כל מי שנכשל יכול לטעון שהמציאות היא בעצם הרע במיעוטו, אבל גם כל מי שמעביר ביקורת יכול לטעון שהתסריט האלטרנטיבי שלו היה מוביל לתוצאה טובה יותר מהמציאות. בשני המקרים הטיעון חלש באותה מידה. |
|
||||
|
||||
אולי המלים "טיעון חלש" היו לא מוצלחות והיה עדיף להשתמש במילה "התחמקות", אבל כל הפלוגתה הזאת ממש תפלה ומסיחה את הדעת מהעיקר. היה ויכוח: מצדדי אוסלו אמרו שאם ניתן לפלשתינים רובים הם ישתמשו בהם כדי לדכא את הטרור ללא בג"ץ ובצלם, ודרכנו סלולה לעולם הבא. סליחה למזרח תיכון חדש. מתנגדי אוסלו אמרו: אם תתנו להם רובים הם יירו בעזרתם בנו, וצפוי לנו גיהנום. בתחילה המצדדים כלל לא טענו שדרכם תוביל לגיהנום אבל הדרך הנגדית תוביל למדור יותר חמור בגיהינום. הבטיחו לנו מזרח חיכון חדש ולא גיהינום. הסכמי אוסלו הסתיימו והתברר שהמתנגדים צדקו בטיעוניהם. ואז אומרים המצדדים: אבל לו בחרנו בדרככם זה היה יותר גרוע. בעיניך צורת ויכוח זו היא הגיונית וסבירה ? בסדר. תהיה בריא. |
|
||||
|
||||
"הבטיחו לנו"? תזכיר לי מתי הפכנו מקבוצה של אנשים חושבים להמון נבער שהדוצ'ה התורן מבטיח לו הבטחות והוא אומר אמן? יותר מזה, ממתי מדבר כל השמאל בקול אחד, וכל הימין עונה לו בקול אחד? כמו שהיו אנשים בשמאל שדיברו באופוריה על מזרח תיכון חדש, כך היו הרי אנשים בימין שהבטיחו חגיגית שנספוג מטר של טילים על אשקלון תוך 30 יום מהרגע שבו נצא מעזה. נו, אז מה? אז אמרו. האם אין לדעתך גבול למידת הרווח הפוליטי שניתן לסחוט מביטוי אחד שמישהו שיחרר לפני כמה שנים? יותר מזה. בביטוי "מזרח תיכון חדש" ישנו אלמנט חיוני שלא קיים בנאומים של אף מנהיג מהימין מאז מנחם בגין ז"ל. זהו ביטוי מזוקק של חזון. של תקווה לעתיד טוב יותר. אז נו, באמת הכי קל לזלזל בחולמים ובאנשי החזון, במיוחד כשהחזון שלהם לא מתגשם מספיק מהר, אבל בסופו של דבר הם אלה שמובילים את העשייה. אם לא תהיה תקווה לעתיד טוב יותר, לא יקרה שום דבר טוב גם בהווה. לביטוי "מזרח תיכון חדש" שמור מקום של כבוד בפנתיאון החלום הציוני המתמשך גם אם עוד לא הגיע זמנו להתגשם. עם הביקורת שמותחים אנשים כמוך יעטפו מחר דגים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |