|
||||
|
||||
זאת לא ממש תשובה לדברי. איך סתירה ממושכת של עיקרון דמוקרטי לא מערערת את תוקפה של הדמוקרטיה (גם אם לא הופכת את ישראל למדינה לא דמוקרטית במלוא מובן המילה)? אלא אם כן זה בעיניך לא סתירה של הדמוקרטיה... ואז איך אתה מסביר את העיניין הזה.? יש מאמר על פליאה אלבק ועל הסללום המשפטי שלה להכשיר את ההתנחלויות - זה מקרה משפטי קלאסי שבו מנצלים פרצות בחוק כדי לקרקס את רוח החוק (הבינ"ל שנוגע לאזור כבוש) וכל שופט אם מינימום אקטיביזם שיפוטי היה לפחות חוקר בעיניין לעומק. יש נטייה משפטית גוברת להעדיף את רוח החוק בתקדימים משפטיים הנוגעים לחוקים המנוסחים ברשלנות ושיש בהם פרצות. גם ברמה החוקתית - שמעל לחוק היבש- הרמה העקרונית אם תרצה, ברור שהייתה פה מגמה ליישב את השטח ולהופכו בפועל לחלק מישראל מבלי לתת אזרחות לתושביו הערבים. יש פה ערעור קשה של הדמוקרטיה |
|
||||
|
||||
יש פה פגם בדמוקרטיה, אבל הוא אינו מערער את תוקפה של הדמוקרטיה בישראל. בכל אופן, מרגע שישראל נכנסה לשיחות עם המנהיגות הפלסטינית תחת רבין, אני רואה את הפגם הזה כפטור - מאותו רגע אנחנו במגעים עם גוף לאומי נפרד, ומשלב מסויים - במלחמה איתו. מכיוון שכך, מובן מאליו שאיננו מחוייבים לאזרח אותם במדינה. |
|
||||
|
||||
אנחנו דטרמיניסטיים. אין לנו שיקול דעת. שיקול הדעת נמצא אצל רנטיסי, בלעדית. הוא יודע שכל עוד שקט, הוא בטוח. אבל אם יהיה פיגוע, הוא יחוסל בו-ביום. זה בדיוק הסגנון של מה שרצית שיהיה, לא? |
|
||||
|
||||
כשמדברים על שייכותם החוקים של שטחי יש''ע והגולן, אני תמיד מזכיר דברים ששמעתי לפני שנים רבות, מפי פרופ' לפידות שהיא מומחית למשפט בין לאומי, ולפיהן מבחינת החוק אין הבדל בין השטחים שנכבשו במלחמת השחרור (נהריה, למשל) שבמעבר לגבולות החלוקה ובין שטחי הגולן, שכן גם שטחים אלה לא הייתה שום הכרה רשמית שלהם כשטחים של מדינת ישראל ע''י איזה גורם בין לאומי. אני חושב שכל אלה שמדברים על ה''שטחים'' בהקשר של חוק ודין, טוב שיפנימו את העובדה שהם מדברים גם על נהריה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |