|
||||
|
||||
לא הבנתי את ההנגדה בין מאיר אריאל לצביקה פיק. מאיר אריאל הוא (היה) להטוטן מילים (כמה שנאמר: רבי מאיר בעל הטקסט), ובכך זכה למקום כבוד אצלי, ומלחין בינוני (במקרה הטוב) בעל הגשה ייחודית. צביקה פיק הוא (מיותר לציין, לטעמי) מלחין מוכשר, אשר בוחר טקסטים של אחרים. בהרבה מקרים טקסטים משובחים המשתלבים ליצירות הראויות לשמן, אבל גם בלא מעט מקרים טקסטים ירודים, אשר משום מה מושכים אחריהם את רמת היצירה כולה. כמבצע, הוא, איך לומר, לא בדיוק כוס התה שלי. |
|
||||
|
||||
ההשוואה באה להעמיד יוצר שהמילים אצלו זכו למקום הראשון, גם על חשבון הלחן, מול יוצר פופי שהשתבח בעיקר בלחניו. כמובן שהיו לפיק גם טקסטים ראויים, בעיקר שירי המשוררים שהלחין, אבל הטקסטים המקוריים היו בעיקר של מירית שם אור, ואי אפשר לומר שהם יצירות מופת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |