בתשובה לדובי קננגיסר, 01/04/04 12:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדל בין המס למעשר הוא שאת המעשר אנו נותנים מרצונינו על פי צו של בורא עולם ואת המס המדינה גובה בכח. לגבי הסיבה - שינויים בחוק בעקבות מצבים הם מאוד בעייתיים ולרוב מקבלים חיים משל עצמם. אם נבטל את המעשר לבינתיים אנו עלולים א) לא לעשות מאמץ לתקן את המצב שלא ניתן לאכול מעשר ב) כשיחזרו ימינו כקדם נמשיך בתואנות שונות ומשונות לא לתת מעשר. שים לב מה קרה לשינוי הזמני במספר השרים שעשה ברק, אשר עד היום נמשך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אותם טעמים תקפים גם לגבי העלאת זבחים בביהמ''ק - מצווה הרבה יותר ''מרכזית''. ובכל זאת מצווה זו היא התבטלה מאליה, ואיש לא מייחס משמעות לקיום החצי הראשון של המשפט. שים לב - אין שום צורך בשינוי החוק מכיוון שאין שום יכולת לקיים אותו. האינרציה שאתה חושש ממנה והתואנות השונות והמשונות הן דוקא בזריקת המעשר לפח. הרבה יותר סביר שכשיחזרו ימינו כקדם, ימשיכו לזרוק אותו לפח (ולא ימסרו אותו לכוהנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצווה להפריש מעשר שהוא קודש. מכיוון שהכהנים טמאים הם לא אוכלים אותו. לעומת זאת בהעדר בית מקדש לא ניתן להקריב קורבנות. הפסקת הפרשת תרומה ומעשרות מחייבת על כן שינוי החוק. לגבי החשש של השלכת המעשר לפח - מצויין יש לנו עכשיו עוד בדיחה על דתיים פנאטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יכול לקום הרב שיפסוק כי את המעשר יש לחלק לעניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לעניים כהנים צעירים מתחת לגיל בגרות אבל מסופקני. יש חוץ מזה מעשר לעניים, פעמיים בשבע שנים ובמקרה זה יוצא השנה. מדובר ב 9% מהיבול ולא באחוז אחד כך שעל פני שש שנים זה יוצא 18% מיבול שנה לעומת 6% מיבול שנה של תרומת מעשר הנזרק. כמובן שבשמיטה אין תרומות ומעשרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |