 |
הטענה לגבי השחתת מזון לצורך מעשר היא אחת מאותן טענות הנשמעות רציניות אך בעצם אין בהם כלום.
במדינת ישראל לא חסר מזון, יש עודף מזון, עובדה היא שמייצאים מזון לחו"ל, ובמקרים רבים נותנים לעודפי מזון להרקב או בפועל משמידים אותו כי לא כדאי לקטוף אותו או לשווק אותו. לו היה חסר מזון היה צריך לא לייצא מזון לחו"ל ולגייס עובדים כדי לקטוף את המזון מהעצים.
כלומר הטענה האמיתית היא לא מדוע משחיתים מזון אלא מדוע משחיתים כסף. כלומר, מדוע מעלים את מחיר המזון באחוז (בעצם זה פחות - אבל לא משנה) כדי לקיים טקס דתי.
והתשובה היא פשוטה - זה כספי וכך בא לי. אתה לא רוצה אל תעשה. אבל אז אני לא אקנה ממך ולא אשרת בצבא שלך.
בחר לך על כן האם אתה רוצה למכור לי או רוצה לחסוך אחוז בעלויות ייצור. אין הבדל עקרוני בין הפרשת מעשר לשימוש בקלפן אוטומטי (שמשחית עשרות אחוזים) במקום העסקת עובדים שיקלפו תפוחי אדמה באופן חסכוני. כל החלטה של בעל המפעל היא לגיטימית ולא כותבים בעיתון שבעל מפעל ציפס הוא בזבזן כי הוא משתמש בקלפן אוטומטי במקום להעסיק ישראלים חסרי עבודה. כתיבה כזאת היא טפשות.
לגבי הצבא - הדבר אותו דבר. אם אתה רוצה שאני אשרת בצבא אז צריך להשקיע אחוז נוסף בעלות האוכל. אפשר במקום זה לוותר על שירות דתיים בצבא או להגדיל את נפח בתי הכלא (שגם בהם יצטרכו להפריש תרומות ומעשרות).
אגב, הדרישה לחסוך בתרומות ומעשרות היא אפילו חצופה. אנשים לצורך חתונה שלהם או סתם מסיבה של יום חול (או של יום אידם) משקיעים הון תועפות בשביל אוכל (איכותי) בשביל טקס טפשי להנאת עצמם. אבל כשמשקיעים אחוז אחד כדי לזכור את עברינו המפואר ואת עתידינו המוסרי - פתאום זה בזבוז?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש