בתשובה להאייל האלמוני, 28/03/04 11:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך שרוזנבלום הוא אחד המוכשרים שכותבים בארץ, ואני מסכים עם דב שלא תמיד הוא נבון במיוחד. כשרונו הוא בחן כתיבתו, לא בעמקות פרשנותו. (ואני די הפסקתי לקרוא אותו, כי חן כתיבה כשלעצמו לרוב לא שווה את זמני הפנוי. ואני מקבל כזה מהשכ''ג והחשמנית, למשל, שאני ממילא קורא.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לשים אותי בסירה אחת עם דורון רוזנבלום זה קצת מוגזם. לא, זה הרבה מוגזם. אבל תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא עליך לא האמנתי שאתה סובל מפיצול אישיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את(ה) מנסה לרמוז שאני מופיע גם בתפקיד החשמנית, אני מודה גם לך על המחמאה, ניצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו צריכות להביא פתק מהרופא, שאנחנו אמנם מפוצלות (ולא בהכרח סובלות מזה, להיפך. אגב, זהו מונח לא מדוייק, "פיצול אישיות", אבל מה זה משנה) - אבל אתה לא אחת מאיתנו, ואתה ישות נפרדת ובלתי ניתנת לחלוקה? אגב, לגבי המשוואה שיצרת - אתה ואנחנו=אנשלוביץ ו*ניצה*, דווקא: למרות ההכחשות, תמיד ידענו שאתה קצת לא סובל אותנו - והנה ההוכחה :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת רוזנבלום- אהבתי במיוחד את הקטע על מופע האימים של ערפאת לאחר הכרזת בוש, עם צעקותיו על זכות השיבה, "זו שהוצנעה בדי עמל תחת אלף ניסוחים ומרקחות בפינות הבישול של ז'נווה, אוסלו ו"המשאל הלאומי", וצצה עתה פתאום - כמו חתול אשפתות שחור - באמצע המטבח". במצב הנוכחי, שבו הכול כבר נאמר, ברמות שונות של עומק ורדידות, וקשה מאוד לחדש, גם חן כתיבה זה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוזנבלום התכוון כנראה לכתוב "*המפקד* הלאומי", אם כי קצת קשה להגיד על יוזמה בה מופיע המשפט הלאקוני: "פליטים פלסטינים יחזרו אך ורק למדינת פלסטין", שהיא מצניעה את "זכות השיבה" "תחת אלף ניסוחים ומרקחות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן מופיע המשפט הזה בהסכם ז'נבה? אומנם בתיאור השיווקי של ההסכם1 מופיע: "אין בהסכם זכות שיבה של פליטים פלסטינים לישראל", אך בהסכם עצמו, כבר בגירסה העברית2, התמונה מעט מורכבת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שהוא מופיע בהסכם ז'נבה, טענתי שהוא מופיע ביוזמת "המפקד הלאומי": http://www.mifkad.org.il/PrinciplesAgreement.asp אתה חותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא חותם, ולא כי יש לי בעייה עם התנאים שם, אלא כי כל המפעל הזה הינו חסר ערך עד מזיק. הבעייה אינה ולא היתה טריטוריאלית, אלא חוסר נכונות בצד השני להפסיק את האלימות - יהיה אשר יהיה. כל הפעילויות עם "מחנה השלום הערבי" הן אחיזות עיניים של תובענות שבסופו של דבר מופנית בעיקר לצד הישראלי, בעוד שזה הפלשתינאי אינו מוכן לחדול את ההסתה וההרג. בלשון אחרת: הבעייה אינה תנאי הפשרה לה מוכנים הצדדים, אלא נחישותו של האחד להשמיד את השני ואי נכונותם של אלו בו המתנגדים לזה (למשל סרי נוסייבה), לסכן נפשם ולהתעמת חזיתית עם "רוח השבט", המוגדרת שם תמיד ע"י הקיצונים ביותר (שאחריהם ההנהגה מנסה כמעט תמיד לא לפגר). כשיקום מחנה שלום פלשתיני אמיתי - אשמח לחזור ולפעול לקידום ההבנה בין העמים. בינתיים, עד כמה שאני מבין את המצב, הדרך שתקדם זאת ביותר, גם אם מאוד לאט, בהתחשב במגבלות, היא זו הצבאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתמצא מעט מאוד אנשים שחולקים על כך ששלושת המרכיבים העיקריים של הסכסוך הישראלי-פלס' הם: הפליטים, ירושלים והטריטוריה. הנוסח המצ"ב נותן מענה (שאפשר כמובן להתנגד לו) לכולן. לגבי כל הייתר, אני מבין שאתה דוגל בהשקפת העולם המורכבת הגורסת כי "אי אפשר להאמין לערבים, הם כולם רוצים להשמדינו". זאת כמובן זכותך, אני רק לא מבין למה אתה צריך להגיד את זה בכל-כך הרבה מילים (לא רק כאן), ולגבות את זה בכל מיני סיסמאות על "רוח השבט" וכד'1. 1 אה, ואני גם לא מבין מה קפצת לשאול (תגובה 213049) אם המשפט שהזכרתי מופיע ב"הסכם ז'נבה". הרי לפי השקפת העולם שהצגת כאן, גם אם המשפט האמור היה מופיע ב"הסכם ז'נבה", זה היה חסר משמעות לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאני אחד מן המעטים החולקים על ההנחה ששלושת המרכיבים שציינת הם הבעייה. למען האמת גם בימין לא נראה לי שאמצא שותפים לגישתי. הם חושבים שהערבים כועסים שבאנו מאירופה וכבשנו להם את הארץ ובגלל זה הם אף פעם לא יסתפקו בחלקה. אבל מצאתי ערבייה שאולי חושבת כמוני: http://www.jewishindy.com/article.php?sid=2006 ומדבריהם בחודשים האחרונים של עוד כמה אינטלקואלים ערבים (אין לי כח לחפש את הציטוטים), כנראה שאנו לפחות ארבעה. לגבי ההשקפה אותה אתה מייחס לי: אם זו היתה השקפת העולם שלי אולי היית צודק, שכן אז באמת הייתי מכביר מילים ללא צורך. אבל השקפתי קצת יותר מורכבת מן האפשרות שציינת ואני מנסה להעבירה בחלק קטן מתגובותיי. את רובן של התגובות אני מקדיש להתייחסות לעובדות אותן יש הנוטים להחמיץ מבעד לפילטר האידאלים ומשאלות הלב. מכיוון שאתה רגיל שמי שמתייחס לעובדות עליהן מתייחס אני הוא ימני, אתה מסיק זאת אוטומטית לגביי. ובכן, המצב קצת שונה. לסיום, שעון נחמד: http://www.suite101.com/files/mysites/AskAlice/Clock... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל הפעילויות עם "מחנה השלום הערבי" הן אחיזות עיניים של תובענות שבסופו של דבר מופנית בעיקר לצד הישראלי... הבעייה אינה תנאי הפשרה לה מוכנים הצדדים, אלא נחישותו של האחד להשמיד את השני...". אני לא מוצא שוני משמעותי בין האמירות הללו לבין "אי אפשר להאמין לערבים, הם כולם רוצים להשמידנו"1, וכמובן שאני לא מוצא שום סיבה להאמין בכך שאתה רואה את המציאות דרך פחות פילטרים של אידיאלים ומשאלות לב, מאשר אנשים אחרים. 1 לא סיווגתי אותך בשום מקום בהודעתי כ"ימני" או ככל דבר אחר, ואני לא מבין מה זה שייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל היא שאצלי אין זו הנחת יסוד וגם אין לי מטרה אותה זה ישרת. אני מת להיפטר מן השטחים ורוצה שיהיה כאן שלום. אצלי זו תוצאה של התבוננות ונתונים שאני טורח להביא כל הזמן, ולא משאלות לב וכו'. אם יתברר אחרת - אשנה את דעתי ללא שום מחוייבות למה שטענתי בנושא עד כה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |