|
אני לא פילוסוף, ולעיני ההדיוט שלי הטענה שאני טוען היא טענה מתחום המוסר לעילא ולעילא - לא התייחסתי בכלל לצד הפרקטי של העניין (למרות שכמובן יש קשר הדוק, וכל עניין המוסר, בעיני, הוא פרקטי).
יש לי אמנה עם כלל האנושות, או, אם אתה מעדיף עם האנושיות שלי. לפי האמנה הזאת, גם אם שלוש (שלושים, שלוש מאות) בלונדיניות אמרו לי "תחפף, יא גמד" אני לא מתחיל לחסל בלונדיניות באשר הן. למה? ראשית, מפני שגם אני לא מוכן להיענש על חטאים של מישהו שנמצא איתי בקבוצה כלשהי בעיני צד שלישי - אני *לא* אופה מצות עם דם של תינוקות נוצריים ולפיכך נא לעזוב את נברשות הבדולח שלי בשקט, תודה - ושנית מפני שבהיותי אדם העקרונות המוסריים הוטמעו במבנה האישיות שלי במידה שלא מאפשרת לי לחיות בשלום עם עצמי כשכל הבלונדיניות ההן רובצות לי על המצפון. מנסיון, בלונדינית אחת זה כל מה שהמצפון שלי מסוגל לסחוב, וגם אז די קשה לו בעליות.
במלים אחרות, זה שהדינמיקה של התפתחות המין שלנו כמין "מוסרי" היתה פרקטית, כמו כל מאפיין נפשי אחר שלנו, לא הופך כל החלטה מוסרית למשהו פרקטי. אחרת כל המושג הזה לא היה נולד בכלל, שכן לא היה בו צורך.
אני רוצה לסיים במה שהתחלתי: אני לא פילוסוף.
|
|