|
||||
|
||||
ייתכן שאני טועה, אבל זה לא נראה לי חכם לפסול בהינף יד את דפוסי ההצבעה של האנשים ב"טעות/טיפשות". נכון, הרבה פעמים נבחר מנהיג בשל טעות/טיפשות של המצביעים, אבל אם אני לא מכיר דוגמאות, ואשמח לקבל כאלו, של מנהיג *לא פופולרי* שנבחר שוב בשל טעות/טיפשות. לרוב הטעות/טיפשות נובעת מרצון עז להחליף את המנהיג הלא פופולרי (אבל ייתכן מאוד שמוצלח למרות זאת) במנהיג כושל. נראה לי מאוד תמוה שמנהיג דמוקרטי יישאר במקומו, למרות חוסר פופולריות גדול שלו, ואפילו אם תאשים את הבוחרים בטיפשות. יש לך דוגמאות למנהיגים דמוקרטיים שהיו בלתי פופולריים בעליל, אבל הושארו בכסאם בבחירות? |
|
||||
|
||||
בריאן מאלרוני, בחירות 1988 בקנדה. אחרי שנבחר בפעם הראשונה ב-1984 וזכה לחיבת הציבור, מאלרוני הצליח להרוס כל שביב של אהדה בסדרה של משגים פוליטיים, נסיונות לשינוי החוקה, ובראש ובראשונה - הסכם הסחר החופשי עם ארה"ב. כל כך הרבה התנגדות הייתה בציבור הקנדי להסכם הזה, עד כי הסנאט, בצעד חסר תקדים, כפה על מאלרוני בחירות לפני שיסכים לאשר את ההסכם (הליך שבד"כ הוא רק פורמלי). שתי המפלגות הגדולות האחרות בקנדה (דאז) - הליברלים וה-NDP התנגדו להסכם. ביחד, שתי המפלגות המתנגדות זכו לכ-60 אחוז מהקולות. אבל בגלל שיטת הבחירות, הפיצול הזה הביא לנצחון של השמרנים בראשות מאלרוני. בבחירות הבאות השמרנים כבר צנחו ממרום מושבם כמפלגת הרוב בפרלמנט להישג המרשים של שני מושבים בלבד... |
|
||||
|
||||
ונראה לי שגם הבחירה החוזרת בשרון לא היתה מרוב עודף שלום ובטחון שהוא הביא או מתוך שכולם מרוצים ממנו נורא, אלא פשוט כי לא היתה במצב הקיים אלטרנטיבה שמסוגלת לסחוף קולות. אני לא אתפלא אם שוב הוא ינצח (אם יתמודד). |
|
||||
|
||||
אז כאן אפשר להאשים לא את טיפשות הבוחרים, אלא את "טיפשות" שיטת הבחירות. האם זה דומה לשיטת הבחירות שהייתה נהוגה באנגליה בתקופת תאצ'ר? ואם כבר הועלה טיעון האלטרנטיבה, מה היו האלטרנטיבות לתאצ'ר? |
|
||||
|
||||
למה, אתה חושב ששיטת הבחירות באנגליה השתנתה מתישהו במאה שנים האחרונות (או אפילו לפני זה)? (לקנדה ולאנגליה יש אותה שיטת בחירות בדיוק, אם נתעלם מהמימד הפדרלי שבקנדה). |
|
||||
|
||||
כלומר, במערכות הבחירות בתקופת תאצ'ר רוב האוכלוסיה הצביע נגדה, אבל בגלל שיטת הבחירות הכושלת היא נשארה בתפקיד? יש למישהו את נתוני הבחירות מהתקופה? |
|
||||
|
||||
שיטת הבחירות הנהוגה בבריטניה (ובקנדה, ובארה"ב) בנויה כדי "לייצר רוב", כלומר - לתת למפלגה אחת רוב בפרלמנט גם אם אין לה רוב בקרב הבוחרים. כל שיטות הבחירות ללא יוצאים מהכלל מסייעות למפלגות הגדולות ומגדילות את אחוז המושבים שלהן ביחס לאחוז ההצבעה עבורן. השיטה הבריטית היא פשוט הקיצונית ביותר במובן זה. that said, אין לי מושג האם לשמרנים היה רוב בקרב המצביעים בזמן שלטונה של תאצ'ר. מה שבטוח הוא שהיה להם "רוב יחסי" (כלומר, הם היו המפלגה הגדולה ביותר מבחינת אחוזי הצבעה, גם אם לא הגיעו ל-50 אחוז). איך אני יודע? כי כשהיפוך שכזה קרה (המפלגה הגדולה ביותר בקרב הבוחרים הייתה השניה בגודלה בפרלמנט) במדינות אחרות, שיטת הבחירות הוחלפה תוך שנים ספורות. מדובר, אם אינני טועה, בשתי מדינות: ניו-זילאנד ומלטה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |