|
||||
|
||||
האירוניה היא שאתה קורא לזה "יהדות" ובתואר "רב", בשעה שאתה בעצמך מדגיש את החוסר-יהדות שבמעשים אלו. וכפי שכבר עניתי לך בדיון אחר שלנו, הרפורמים הם מועדון חברתי שאולי דתי, אבל לא יהדותי. כלומר, זה לא יהדות. ושוב פעם תשאל: למה לא? ושוב פעם אסביר לך ש"רבאים רפורמים" נותנים לגיטימציה למעשי תועבה שהתורה אסרה על היהודים, והכול כביכול בשם היהדות. כפי שהראית בעצמך, "הדת" הרפורמית אינה מחייבת מאומה, כל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו. אין כל מצוות, אין כל מחויבויות יהודיות. מניסיוני איתם, הרבאים הרפורמים נוהגים לדבר גבוהה-גבוהה על "מרן הבית יוסף". "במה הוא 'מרנך'?" שאלתי פעם אחד מהם, "וכי אתה הולך לפי הלכותיו? הרי ביטלתם את הכשרות לגמרי, הנה אני קורא לך כותרת מעיתון ערב ישראלי: 'ראבי רפורמי אוכל שרימפס!'..." "לא, אנחנו מתייחסים לספרו כאל ספר הצעות", ענה הלה. "ספר הצעות?", תמהתי, "למה לא כאל ספר תפריטים? היכן כתוב שזה ספר הצעות? למה בכלל אתה מתייחס אליו?". אבל ככה זה כאשר היהדות נתפשת בעיניהם כ"עשה זאת בעצמך"... תבינו דבר אחד, במהלך ההיסטוריה היהודית נוצרו גוונים רבים בהתנהגות היהודית, יש חסידויות שונות, יש תלמידי הגאון מווילנה ויש תלמידי החתם סופר, יש מנהגים אשכנזים ויש ספרדים, יש תימנים ועוד. כולם נחשבים בעיני כולם לגיטימיים מבחינה יהודית. מדוע אם כן, לא תחשבנה התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית כעוד זרם ביהדות? העניין הוא ש"זרם" חייב ליצור תיזה. לא יתכן שזרם יהיה בנוי כולו על אנטי-תיזה. כל אותם גווני יהדות לגיטימיים יצרו תיזות של עבודת השם הייחודית לכל אחת מהן. יש את צורת עבודת השם שתנועת החסידות הדגישה, ויש את עבודת השם על המידות שתנועת המוסר של ר' ישראל מסלנטר הבליטה, ויש את עבודת האלוקים שהגאון מווילנה הדגיש וכן הלאה. לתנועה הרפורמית ולאחותה הקונסרבטיבית (המפגרת אחריה במספר שנים) אין תיזה! אין להם חידושים בעבודת האלוקים, אין להם מושג כזה "עבודת האלוקים" כלל, יש להם רק ביטולים. הם אינם מקבלים חלקים שלמים מתורת ישראל, שלא לדבר על תקנות חכמים. לעומת זאת מאמצים הם הנהגות של העולם המודרני (ובכך אינם שונים מהאורתודוקסיה המודרנית המקבילה להם מבחינה כרונולוגית) כמו גם כמה טקסי דת ששאלו מהנוצרים. אין בהם איפוא כל חדש, ואינם ראויים להיקרא "זרם". |
|
||||
|
||||
כלומר: הנצרות היא זרם לגיטימי ביהדות. |
|
||||
|
||||
ותכנית ההתנתקות היא זרם לגיטמי בתנועת שתי גדות לירדן. |
|
||||
|
||||
"לטוב ולרע, רומא ומֶכּה הן בנותיה (בנות קוטלות אִמן?) של ירושלים" - ג'ורג' שטיינר. אה כן, בנצרות אין מצוות עשה, יש בעיקר לא-תעשה. אולם בנקודה עקרונית אחת שונה הרפורמה מהנצרות: בעוד הרפורמה ביטלה מצוות עשה יהודיות מייצגות ומאפיינות, הנצרות באה להוסיף, כמאמר הצלוב: "לא באתי אלא להוסיף". הוא רק שכח שהתורה מצווה על: "לא תוסיפו ולא תגרעו [מהמצוות]". האם הדבר הופך אותה לזרם לגיטימי ביהדות? לא ולא. שכן היא לא חידשה כיוונים בעבודת הבורא ונחשבת לעבודה זרה בשל "השילוש הקדוש" שלה, שהוא שיתוף האסור מן התורה. מותר ליהודי להתפלל במסגד מוסלמי, כי מאמיניו מאמינים מונותאיסטיים, ואילו איסור חמור להיכנס לכנסייה בשל העבודה הזרה שבה. מה גם שמאמיני הנצרות עושים את המעשים הנפשעים ביותר כאשר צלב הקרס תלוי על צווארם. |
|
||||
|
||||
תנוח דעתך. אין לנוצרים מונופול על מעשים נפשעים וצלבי קרס. |
|
||||
|
||||
זה משותף לרוב העולם הפגני אשר הנצרות היא חלק בלתי נפרד ממנו. לפחות כך למדתי מהפרופסור הדגול ישעיהו ליבוביץ שיל''ו |
|
||||
|
||||
ישעיהו לייבוביץ הדגול גם טרח לטבוע את הביטוי "יהודונאצים". אולי הוא רצה לשלב אותנו בעולם הפגני. מה זה שיל"ו? |
|
||||
|
||||
שיל"ו = שיחיה לעולם ועד |
|
||||
|
||||
תגובה 200953 ליבוביץ' כנראה כבר לא יחיה לעולם ועד. |
|
||||
|
||||
כלומר: שיל"ו, אבל אם לא, אז שיל"ו. |
|
||||
|
||||
למרות שאני מאוד מעריך את הבחור, יש לי כלפיו תרעומת מסוימת על אי אלו התבטאויות לא ראויות, כמו גם על כך שבזקנותו תמך בהסכם אוסלו, ובכך בייש זקנותו את צעירותו. על כן אני מכנה אותו בראשי תיבות אשר אם הוא חי גורמים לו להתהפך בקברו, אבל מעניקים לו כבוד גדול. |
|
||||
|
||||
כלל לא דיברתי על המונופול, אלא על האבסורד שמתבטא, למשל, בקיום יחסים אסורים על פי התנ''ך כאשר צלב הקרס תלוי על צווארי החוטאים וכיו''ב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |