בתשובה לחשמנית על מונית, 18/03/04 16:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אי אפשר להכליל לגבי "כל השיטות". זה כמו שתשאלי "איך עובדות מכונות?". כל אחת עובדת בצורה אחרת. באופן כללי יש כמה אפשרויות, לעיתים משולבות, ולכל אחת יש את הבעיות שלה, ואחרי 11 שנים של לימודי מאגיה, אני לא טוענת שאני מבינה אף אחת מהן לעומק. אני ספק אם אי פעם אוכל לתת תשובה שלמה לשאלה שלך. אפשרויות תאיסטיות/דתיות: 1. כמו תפילה, אלוהות משתתפת בתהליך וגורמת לזה לעבוד 2. יש קשר רוחני בין כל הדברים ביקום, וכל הדברים מחוברים ביחד (אנשים, תופעות טבע, רעיונות, תהליכים, דוממים, הכל). נפש האדם היא המקום שבו הוא מתחבר לשאר הדברים, והכישוף הוא שיטה להשפיע על הנפש ולהפעיל את אותו "קשר". אפשרויות אחרות: 1. זה עובד בדומה לאפקט הפלצבו 2. זה עובד כי הריטואל/כישוף/טקס נותן לאנשים את הבטחון העצמי והתמיכה הנפשית לעשות שינויים פרקטיים בחיים שלהם או להתנהג בצורה כזאת שתומכת בשינוי שהם רצו ליצור. כאן, כמה שהאדם יותר חזק באמונה שלו לגבי עוצמת הריטואל, כך יהיה לו יותר כוח לעשות את מה שצריך כדי להשיג את מה שהוא רוצה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתעלם מהאפשרויות הדתיות, שמהוות פריצה של חוק שימור החומר/אנרגיה, הרי שמה שאת אומרת הוא שזה לא "עובד". אנחנו עובדים, בעיקר על עצמנו, אם אנחנו משתמשים בשיטות הללו. אין שום דבר עדיף במאגיה על סתם שקרים שגורמים לנו לקום בבוקר ולעשות דברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לראות את זה כך, אני מניחה. כן. מצד שני, אני לא מאמינה שהאדם הוא יצור רציונלי בלבד. אני חושבת שיש בנו חלק לא רציונלי. ולפעמים, מה לעשות, קשה לאנשים לקום בבוקר ולעשות מעשה רציונלי מסוג X. גם אם X הוא משהו מאוד קריטי (נגיד, לעזוב בעל מכה). אז אם יש ריטואל מאגי, והוא מה שיגרום לאשה לעשות את X, אני לא אזלזל בו ואקרא לו "שקר". אני אקרא לו "טכניקה". טכניקה לגרימת שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין שקר. הונאה, אם תרצי. הונאה פסיכולוגית מחוכמת, אבל עדיין במהותה שקר, שלמרבה השעשוע יש אנשים שבוחרים להאמין בו למרות שהם יודעים שאינו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההיגיון שלך מיליוני פסיכולוגים ברחבי העולם מטפלים באנשים בשקרים? הייתי פעם בתרפיה ארגונית מטעם העבודה. עשינו שם כל מיני דברים עם כריות וצעצועים, שהמטרה שלהם היתה להשפיע על רוח הצוות שלנו. לי זה הזכיר מאוד את הטכניקות המאגיות. ההבדל כמעט היחיד בין שני הדברים היה שבמאגיה משתמשים בסמלים דתיים או מסורתיים יותר, והיועץ הארגוני השתמש בצעצועים. אז מה, כל עמיתיי לעבודה ואני - היינו מעורבים בהונאה פסיכולוגית מחוכמת? מאגיה היא אוסף של שיטות. אולי אותך זה משעשע שאנשים בוחרים להשתמש בהן. זכותך להשתעשע. אבל בשבילם, השיטות האלו מסייעות לגרימת שינויים, ולחיות את החיים שלהם בצורה יותר בריאה ומאושרת. וזו השורה התחתונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם פסיכולוגיה טוענת שהיא עושה דברים שהיא אינה עושה, או מתבססת על דברים שהיא עצמה טוענת שאינם קיימים. אין שום חולק על השורה התחתונה במה שאת אומרת, וזה בהחלט יפה מאוד שאנשים משפרים את החיים שלהם בצורה כזו - אבל מה לעשות, זה גם משעשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה בפסיכולוגיה אני לא מבינה. אבל הטכניקות המאגיות הלא דתיות לא מתבססות על דברים שהיא טוענת שאינם קיימים (הרגשות האנושיים לא קיימים? נפש האדם לא קיימת? העולם הפנימי האמוציונלי והתרבותי שלנו לא קיים?) וגם לא טוענות לעשות דברים שהן אינן עושות (כי הן כן עושות. אם משתמשים נכון בטכניקה, נוצר תמריץ ליצירת שינוי). (וכאן אני מתייחסת למאגיה נקיית כפיים, לא לכל הנוכלים למיניהם שיוציאו לך את כל העין הרע אם רק תשלם להם חצי מהמשכורת שלך). באשר לשעשוע, יש אימרה כזאת במאגיה הויקנית: "all acts of love and pleasure are my rituals" אני לא מהתומכים הגדולים ביותר של סוג המאגיה הספציפי הזה, אבל את המשפט הזה אני כן אוהבת. ככה שאני מתנצלת אם עלה הרושם מדבריי שאני מתרעמת על היותך משועשע. להיפך. אני בעד.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לקחת את הדוגמאות קצת רחוק ובעקבותיהן עשית השוואה לא הוגנת. בתגובות כאן דיברו על תרופות העשויות מאבקת עיני זאבים וקרפדות ועל מישהי שעשתה דבר (סיפור דם המחזור, תגובה 202770) ש"עבד", אבל לו הבעל/אהוב היה יודע עליו - ייתכן שהיה עוזב אותה. האנשים שקונים את התרופות העשויות מעיני קרפדות משלמים עליהן כסף ומאמינים שהן עובדות ממש, וכך גם זאת שקיבלה מאיזה ידעונית את העצה בקשר לטיפה מדם המחזור - גם היא שילמה כסף והיא מאמינה שהפעולה יצרה איזה קסם שבסופו של דבר עבד באופן מעשי, ואת מתייחסת לכל שיטות האשליה האלה כאל "טכניקה" ל"יצירת שינוי", ל"חיים יותר בריאים ומאושרים" וכולי, היזומה כביכול ע"י האדם עצמו - ומשווה עם פסיכולוגיה. לטעמי, ההבדל הוא עצום. נניח שבפגישת תרפיה ארגונית מטעם העבודה מקבל כל אחד מהמשתתפים בוב-זכר (נניח, רק נניח, סתם ללא כוונות, שמדובר במין זכר באותו מקרה ספציפי) לבוש בחיקוי של חליפת ארמני יקרה. הפסיכולוג(?)-המנחה אומר: "מרגע זה הבובות האלה הם צ'ארלי/ג'ורג'/אדי, הבוס הישיר השנוא שלכם בהיררכיה של המפעל/חברה/עסק. עכשיו כל אחד יגיד לבוב-בוס הישיר שלו בקול רם מה הוא חושב עליו, אבל בלי נסיונות עידון, בלי שום פחד - ישר בפרצוף! ומי שמרגיש צורך - ייקח כרית גדולה ויחנוק את הבוס-בוב שלו, ואז נראה לאן אפשר ללכת מהמצב הזה הלאה" - הרי את לא טוענת שהפסיכולוג הנ"ל והעובדים המשתתפים בפגישה *באמת* מאמינים שהבובות הם אנשים אמיתיים ושהם צ'ארלי הבוס השנוא - הם יודעים היטב שהבובות הן בובות ושזהו רק תרגיל שנועד לבחון מצבים, רגשות ואולי גם פתרונות פוטנציאליים. כך שלהבדיל מה"טכניקות" שתוארו כאן ושאת מדברת עליהן - אין בתרגיל הנ"ל שום הונאה, לא הונאה עצמית ולא הונאה-מטעם-תמורת-תשלום. את באמת לא רואה את ההבדל? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |