|
||||
|
||||
האם בלתי סביר להניח שילדה בת 13 תצפה בערוץ הילדים? אני בעצמי צפיתי בו (בשלביו המוקדמים והניסיוניים, לפני עידן המנחים) כשהייתי בגיל זה. כפי שתוכלי להבין מקריאת הודעתי הקודמת, הזמנתי אותך להשתתף בדיון אחר ולא תקפתי אותך או ניסיתי לעלוב בך. שאלות על הרקע הקודם שלך בספרי פנטסיה הן מתקבלות על הדעת, כיוון שאם כל ניסיונך בפנטסיה הוא 'הארי פוטר' הדיון עמך יהיה מיותר ואני בטוח שתסכימי עמי במקרה זה. ראיתי בהודעה קודמת שלך שניסית לקרוא את 'שר הטבעות' של ג.ר.ר טולקין, לא פלא שלא אהבת אותו, כיוון שהוא אינו מיועד (ואנא קראי היטב את המשך דברי לפני שתזדעקי) לגילך כלל, יש ספרים מסוימים שאינם מיועדים לצעירים, 'ההוביט' מיועד לילדים קטנים ממך בהרבה ואילו 'שר הטבעות' (חוץ מחלקו הראשון) מכוון בעיקר לבוגרים ממך. ולמרות שיש ילדים הנהנים ממנו, רובם זונחים אותו בסיבוב הראשון רק כדי לחזור אליו מאוחר יותר (כמו ספרים נוספים שהבולט מביניהם הוא 'מלכוד 22' שניתן להנות ממנו במלואו רק לאחר שירות צבאי לדעתי). 'הארי פוטר' הוא ספר נחמד מאד, קראתי את שני הספרים הראשונים ונהניתי. אך המסחור האדיר שנלווה אליו הפתיע אותי מאד וקומם אותי במקצת. כיוון שקובעי דעת הקהל הפכו את 'הארי פוטר' ליצירת מופת (ואני בטוח שתסכימי איתי שהוא לא) והזניקו אותו לראש רשימת רבי המכר. בפעם הראשונה ספר שווק בצורה כה אגרסיבית ו'הוליבודית': אנו צפויים לראות השנה מגבות 'הארי פוטר' כלי כתיבה של 'הארי פוטר' ושאר מרצ'נדייז. השווי זאת ל'רומח הדרקון', אלו הם ספרים חביבים ומהנים המתאימים לקורא הפנטסיה הצעיר, האם ראית היסטריה המונית סביבם כמו 'הארי פוטר'? למרות שהם ברמתו של 'הארי פוטר' לא ראינו התלהבות אדירת מימדים מהם, תוך כדי סופרלטיבים מדהימים של המבקרים. לא בגלל שהם "פחות טובים" אלא בגלל שהיחצ"נות שלהם היתה פחות טובה. זה מה שמקומם, זה מה שמרגיז ומעלה שאלות רבות על טעם הקהל, על השפעות הפרסום על טעמנו ועל מחשבותינו ועל הכוח האדיר שיש בידי אמצעי התקשורת. |
|
||||
|
||||
אבל תתבין, ערץ הילדים לדעתי זה חרא ערוץ שצריך לידון אותו למוות. ואת שר הטבעות כן קראתי, ולא אהבתי (קראתי רק את הראשון), אבל בכלל לא התכוונתי לזעוק- כי אני מבינה מה שאתה אומר, ואפילו מצדיקה אותך. את רומח הדרקון אהבת הרבה יותר מהארי פוטר, ואני חושבת שאתה די צודק- באמת הרבה חושבים שהארי פוטר יותר טוב מרומח הדרקון רק בגלל השיווק. נעלבתי לא בגלל מה שאמרת, אלא איך שאמרת. מעניין לשמוע דיעה מפי אחת שגדלה על ערוץ הילדים.... זה נשמע ממש מזלזל ומעצבן. לא כל בן 13 גדל על ערוץ הילדים, למעשה אני לא מכירה אף אחד מהכיתה שלי שחושב שערוץ הילדים הוא לא לתינוקות בני חמש. אני אישית לא חושבת ככה, אני סתם חושבת שהערוץ חרא בגלל שכל המנחות הבלונדיניות מלאותל הליפסטיק שם מזה חינוכיות ומעצבנות וצריך לירות בהן. אבל מעט הגזמת, הארי פוטר שווק ככה בגלל שהוט טוב- זה כל העיקרון. |
|
||||
|
||||
כן. עכשיו, אם אפשר, בבקשה, לדלל את מינון השימוש במילה ''חרא'' למינימום האפשרי ולמחוק את הביטוי ''צריך לירות בהן'' מהרפרטואר, אני אודה לך מאוד. |
|
||||
|
||||
כשרק ראיתי מה כתב דובי רציתי להגיד, סליחה, מצטערת, צודק- לא הייתי צריכה להשתמש בכאלה ביטויים אם הם כל כך צורמים לך לאוזן. אבל האייל התרבותי המתנשא גרם לי לחשוב כמה פעמים על זה. גברתי הצעירה?! קראי נא את הכותרת אשר מוכיחה אותך וקובעת שפה זה מגזין לענייני תרבות, ואת ממש לא שייכת לכאן?! אני לא יודעת אם אתה באמת כזה (כי להבדיל ממך אני לא שופטת בן אדם על סמך הודעה אחת שהוא כותב) אבל לפי ההודעה של הארבע שורות וחצי שהשארת אתה נשמע כמו בן אדם שאני מאוד אשמח להתרחק ממנו, אחד כזה שאף שלו מתנגש במטוסים שלא נזהרים. אני ממש מתנצלת שאמות הדיבור שלי לא מתאימות לשלך אדוני ומחנכי (אני הרי גבירתך הצעירה, לא?!) בפעם הבאה לפני שאני משאירה פה הודעה אני אקח לפני כן קורס מקיף לענייני נימוסים והליכות ולהשתדל להכניס כמה שיותר ביטויים כמו - מתיימר (כל המנחות הבלונדיניות המעצבנות אשר -מ-ת-י-מ-ר-ו-ת- להבין ילדים) וחפץ (אני מאוד -ח-פ-צ-ה- בכך שהם ילכו, ולא יעופו, לי ממקלט הטלווזיה) ועוד כל מני ביטויים גבוהים ומרוממי נפש שמתאימים לישותך העדינה שלא סובלת את המילים חרא וכו'. אני ממש מצטערת שאחרי שכתבתי כזאת הודעה מרנינה ללא שום ניבולי פה אני אומרת לך את זה, אבל- קפוץ לי. את דובי אני עוד מבינה, הוא פנה אליי יפה ואמר מה דעתו, אבל אתה (האייל התרבותי)?! או שתרד אל העם או שתלך לחפש. (ועכשיו כל הצדיקים שקוראים את ההודעה ומשתנקים ושמים יד על פיהם וצועקים "אבוי! הדור הצעיר של ימנו!" נא לקרוא שוב את ההודעה ולהחליף את ה'אייל התרבותי' בשם שלכם.) נ.ב. שאל לאייל "התרבותי"- איך אתה יוצא לרחוב? הרי שם (אבוי!!) אנשים אומרים מילים רעות כגון 'מפגר' וביטויים כגון 'בוא נכנס באמאמא שלהם', וחס וחלילה גם שמעתי שיש אנשים שאומרים מילים עם השורש *השתנקות* ז.י.ן ולא מתכוונים לכלי נשק!! בקיצור- עדיף שתעזוב את פוזת 'אני בן תרבות חכם ואת לא' ותתחיל להתרגל לזה שיש אנשים שפשוט מדברים ככה, למרות שאתה בחיים לא תתקרב אליהם כי הם מאוד המוניים וגסים, ואתה לא רוצה לדבוק בתרבות רעה. |
|
||||
|
||||
וגם אפנה אותך למשל החביות של קרילוב. בקיצור - לא התנשאות ולא נעליים, אלא היתייחסות עינינית לנושא ולא שמבקרת פה קבוצה איסטניסטית שלא יכולה לשפוך שפת ביבים רק שהרעש והסרחון משימוש בשפה שכזאת מסיח את הדעת ממה שבאמת יש לך להגיד. |
|
||||
|
||||
קללות רצופות. פעמיים אמרתי מילה לא נחמדה (חרא) ופעם גם ביטוי לא נאות (לירות בהן) אז בבקשה, לא להתחיל לדבר על השפה שלי, שיחסית לגילי נחשבת לגבוהה. |
|
||||
|
||||
הלו? סליחה? לא כתוב שם למעלה "כתב-עת לענייני *תרבות* ואקטואליה"? קודם כל תרבות דיבור, גברתי הצעירה, ואח"כ נראה מה יש לך לומר. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול להשתחרר מהרושם שההערות בדבר "תרבות הדיבור" הן מנת חלקה של מגיבה זו מפאת היותה צעירה (או ליתר דיוק, מפאת היותה צעירה מוצהרת). האם מר קלטי זכה לנזיפות שכאלה ול"העמדה על מקומו" מלכתחילה, ולא רק לאחר שבועות בהם הגדיש את הסאה? האם יש מקום להשתמש בביטוי המתנשא "גברתי הצעירה"? אני כותב את הדברים לא רק בתגובה לנזיפתך שלך, אייל תרבותי. |
|
||||
|
||||
השאלה היא, האם ילדים או צעירים רשאים לדבר באופן לא מקובל רק עקב היותם צעירים. אני חושב שיש להתייחס אליהם כאילו היו מבוגרים ולצפות שיתבטאו כבני תרבות. העובדה היא שמר קלטי ננזף פעמים רבות בגלל תרבות הדיון שלו. השימוש ב'גברתי הצעירה' פסול במקרה זה. |
|
||||
|
||||
לך מפה, חתיכת פוץ מתנשא. |
|
||||
|
||||
(חופן את ראשי בידי) די! די כבר! אני אמחק את כל ה"דיון" הזה אם לא תפסיקו את השטויות האלה. תמיד פחדנו שיבוא הרגע שבו תרבות הדיון ההגונה שהייתה לנו באייל תלך לאלף עזאזלים. שלום לך, רגע. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט בעד מחיקת ה"דיון" הזה. מישהו פה עוד זוכר את הדיון המקורי? |
|
||||
|
||||
הסיבה לחפצים הנלווים, לדעתי, היא שקוראי הספר רוחשים אהבה לדמות המדוברת. ולכן כיף להיות מצוייד בדברים אלו. אם אני אוהבת את הוגווארטס, ואם הדבר לא היה פנטזיונרי, הייתי שמחה להיות שם, מן המתקבל על הדעת שאני ארצה מחברת עם ציור מקום. בלי בכלל להזכיר את היופי של ציורים של טירות וקסמים. |
|
||||
|
||||
זה שמאוד אהבתי את ההוביט כשהייתי קטן לא אומר שרציתי שערות על גב היד ועל כף הרגל. הרצון לרכוש מוצרים שקשורים בדמויות אהובות על ילדים הוא לא הכרח בל יגונה, אלא תוצר של תעשית מוצרים שמכוונת לשאוב עוד ועוד כספים מהורים מסכנים. פו הדוב, לפני דיסני, היה הצלחה אדירה גם בלי שילדים יכריחו את ההורים שלהם להוציא סכומים אדירים על מחברות עם ציורים של איה עליהם. היה דבר כזה... נו... דמיון! זהו, ככה קראו לזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |