בתשובה לערן בילינסקי, 17/03/04 13:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכן, כמו שניתן היה לצפות מרגע שהוחלט להאחז בפרישתה של השופטת דורנר כעילה לקיום דיון מחודש, הנשיא ברק היה נבון דיו כדי לחלץ את בג"צ מהמבוך אליו נקלע (ראו גם מאמר המערכת של הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). אין זו הפעם הראשונה שבתכסיסים כאלה ואחרים (הרחבת הרכב השופטים) נמנעת תוצאה שמובילה את בית המשפט העליון להתנגשות ישירה במערכת השלטונית. בדיון שהתפתח החל מתגובה 188842 טענתי כי החלטת ההרכב הקודם היא אימפריאליזם שיפוטי שלוח רסן. דרכו של אהרן ברק היא "אימפריאלית נאורה": מחד הוא מרחיב ללא הרף מהבחינה התאורטית את הקף סמכויות בית המשפט בראשו הוא עומד ("מלוא כל הארץ משפט") ומאידך משתמש במשורה בסמכות זאת (כמו במקרה הנדון). יש לשער כי לאחר שהמדינה תביא את נימוקיה יאפשר לה בית המשפט בסופו של דבר חופש פעולה (אולי בליווי אי אילו נזיפות על דרך קבלת ההחלטות בענין, הטפות מוסר על הצורך ברגישות חברתית וקביעת סייגים פרוצדורליים לעתיד). אבל דרכו של ברק שגויה משני טעמים: א. העקרוני - לפנינו כמו במקרים רבים ענין מובהק של מדיניות. עצם הדרישה שהפכה לשגרה "לנמק" כל דבר בפני הרשות השופטת מערערת את התיחום בין הרשויות ושוחקת את כבודה וסמכותה של הרשות המבצעת. ב. המעשי - לא כל השופטים ניחנו בתבונה ובאיפוק (היחסי כמובן) של הנשיא ברק. כך למשל, על פי סימנים רבים השופטת בייניש (אם אכן תתמנה ליורשתו של ברק) נעדרת כל רסן מעין זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיפה בדיון זה הוא העובדה שאין כאן אפילו קצה קצהו של איצטלה של חוק שהם יכולים להתבסס עליו. היו גם מקרים קודמים כאלו ובכל פעם הם נתלו באיזשהו בדל חוק כדי להצדיק את התערבותם השערוריתית. מעניין אותי לדעת האם החסידים השוטים שלהם לא רואים שמדובר פשוט בדיקטטורה של אנשים שהחליטו להחיל את דעותיהם על המדינה. נ"ב: נאומי ברק המתפרסמים מדי פעם על הצורך ביותר חמלה וכו' מסמנים את השקפת עולמו ולא את החוק. ספק אם הוא עצמו מבין את ההבדל ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמלה לא יכולה להיות חלק מהחוק, מכיוון שהיא בהכרח חלק מתפקיד מפרשי החוק: החוק קובע מה אסור ומה העונש המקסימלי. בית המשפט נדרש לקבוע האם הייתה עבירה על החוק, האם היו תנאים מקלים כלשהם, ומה העונש. פה, בשני השלבים האחרונים, נכנסת (או לא) החמלה. אי אפשר להכניס חמלה כבר בשלב החקיקה, כי זה לא הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי חוק בג''ץ לא יכול להתערב. (אלא אם הם עושים הפיכה - וזה כנראה לא כל כך בדיוני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוק. החמלה היא פשוט מרכיב אחד באופן הפרשנות שלו, שלה נדרש בית המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חוק? האם יש חוק שקובע שהמדינה צריכה לתת לאנשים הבטחת הכנסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לא? (אלא אם התכוונת "האם יש חוק חיצוני למדינה שכופה עליה לחוקק חוקי הבטחת הכנסה?", ואז התשובה היא "אין שום חוק חיצוני שכופה על המדינה לחוקק שום דבר. בניגוד למה שאתה חושב, גם ההלכה היא לא חוק חיצוני שכזה, ולמדינה אין שום בעיה לחוקק חוקים שמנוגדים להלכה, תיאורטית") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיה רציני. נגד החוק הזה הוגש הבג"ץ. האם יש חוק אחר שכופה על המדינה לתת הבטחת הכנסה ברמה יותר גבוהה מאשר בחוק המדובר? בהעדר חוק כזה אין לבג"ץ יכולת להתערב. אלא אם השופטים עשו פוטש והפכו את עצמם למחוקק. כמדומני שזה המצב. השאלה היא מתי הציבור יקום ויבין שהוא אינו חי במדינת חוק אלא בעריצות אוליגרכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתירה הוגשה על סמך סעיף 2 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod3.ht... המושג "כבודו" בחוק ("אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם") היא לא חד משמעית, וניתנת לפרשונותו של בית המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשנות שאי אספקה של מנה חודשית של כסף גזול לאנשים שלא נאה להם להשיג את הכסף בדרכים כשרות יותר היא פגיעה בכבודם - היא בהחלט אורווליאנית. אני מציע כאן תרגיל לקוראים - בהנחה שבית המשפט יפסול את התיקון לחוק הבטחת הכנסה על סמך סעיף זה, הצע חוק שלא ניתן לפסול על סמך סעיף זה. האשמה כמובן היא במחוקקים אשר חוקקו חוק כה חסר תוכן. הגיע הזמן ששני חוקים מגוחכים אלו (כבוד האדם, וחופש העיסוק) יבוטלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האשמה היא לא בחוק, אלא בפרשנות ביהמ''ש שרוצה להצמיד לו משמעות כלכלית. אני מניח שההתנגדות שלך לחוקים שהבאת מבוססת על ההתנגדות הכוללת שלך לחוקים שאינם מוזכרים בתורה. לדעתי החוקים האלה אינם מגוחכים כלל ועיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיחוך שלי היא מכך שהם אינם חוקים. אין שום דבר שניתן להגיד באופן לוגי או קרוב לאובייקטיבי שהוא מותר או אסור. ממילא הם אינם חוקים שכן חוק קובע את המותר והאסור בצורה מובנת. אם אתה רוצה חוק שיקבע שלא יפגעו בחופש של אדם אנא השקע את המאמץ ומנה את את הדברים שאסורים ו/או מותרים. מניפסטים הם נחמדים אבל הם אינם חוקים. בתוכן של החוקים - אילו היה להם תוכן - הייתי תומך - בגלל התורה. אתה צודק שיש בעייה בשופטים אבל מי שחוקק חוקים אלו או שהיה יכול לצפות מה השופטים יעשו או שהוא חוקק אותם במחשבה שהם יהיו קישוט נאה לספרי החוק המשמימים של המדינה. טעות לעולם חוזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין אותך. אתה רוצה שחוק חופש העיסוק ימנה, אחד לאחד, את כל העיסוקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה שהוא יגדיר מה הוא תכלית ראויה, מה סביר ואזו מידה לא עולה על הנדרש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת פחות התלהמות והגזמות, וקצת יותר קשב יעזרו לך לא לקפוץ למסקנות מטופשות. בתגובה 207265 כתבת "בהעדר חוק כזה אין לבג"ץ יכולת להתערב. אלא אם השופטים עשו פוטש והפכו את עצמם למחוקק. כמדומני שזה המצב. השאלה היא מתי הציבור יקום ויבין שהוא אינו חי במדינת חוק אלא בעריצות אוליגרכית." כמו שהראנו, יש חוק כזה, והוא חוק יסוד. אדם סביר, היה מתנצל על טעותו. בסופו של דבר, שימוש במושגים כמו "פוטש" ו"עריצות", כדאי שיהיו מבוססים על יותר מאשר תחושת בטן בלתי מבוססת, ואם כבר יצאו אל העולם, והתברר שבטעות יצאו אל העולם, ראוי להתנצל, ולא להמשיך להשתלח ללא הבנה בסיסית בדברים עליהם אתה מסבר. "פרשנות שאי אספקה של מנה חודשית של כסף גזול" כסף מהמיסים הוא "כסף גזול"? גם ששוטר מקבל כסף שכזה, הוא "כסף גזול"? אז נבטל את המשטרה? וגם חייל מקבל "כסף גזול"? אז גם את הצבא צריך לבטל? "לאנשים שלא נאה להם להשיג את הכסף בדרכים כשרות יותר", מה לא כשר בדרכים האלה? האם לגנוב און לקבץ נדבות זה דרכים כשרות יותר, או שאתה מאלה שמאמינים שכולם (הנכים, הזקנים, התינוקות, המפגרים) עצלנים שלא רוצים לעבוד. "אני מציע כאן תרגיל לקוראים - בהנחה שבית המשפט יפסול את התיקון לחוק הבטחת הכנסה על סמך סעיף זה, הצע חוק שלא ניתן לפסול על סמך סעיף זה." לבית המשפט יש גם תפקיד לפרש את החוק כמו שחוקקו המחוקקים. אי אפשר תמיד לחוקק חוק שיהיה חד משמעי, וכאן נכנס בית המשפט לתפקיד שנתנו לו המחוקקים. "האשמה כמובן היא במחוקקים אשר חוקקו חוק כה חסר תוכן. הגיע הזמן ששני חוקים מגוחכים אלו (כבוד האדם, וחופש העיסוק) יבוטלו." הגיע הזמן שאנשים יפסיקו לכתוב תגובות טפשיות, מבלי מחשבה או הבנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק עליו הם מתבססים הוא החוק שקובע ש: לא יפגעו בכבודו של אדם ללא תכלית ראויה ובמידה סבירה. עכשיו על השופטים הנכבדים (שהחליטו לעצמם ללא שום חוק שזכותם לבטל חוקים) להחליט האם התכלית ראויה והמידה סבירה, שכן כל דבר הוא פגיעה בכבודו של אדם כולל כליאתו של רוצח ומרגל. על כן אני מתנצל וחוזר בי. להלן הנוסח המתוקן: יש חוק שקובע שזכותם של שופטים לקבוע כל דבר וכל עניין ואנו כבר עכשיו נמצאים בעריצות אוליגרכית. לדוגמא, תאורטית, וכנראה גם מעשית, אין שום דבר שמונע מהשופטים לפסול את חוק התקציב ולדרוש שינוי בכל סעיף הנראה להם ואף להציע סעיף שנועד לתגמל את בני הזוג של השופטים על הקשיים שלהם לצדם של שופטים. האם מישהו יוכל לחלוק על כך שהעדר סעיף זה פוגע בכבודם של השופטים. האם מאן דהו יכול לחלוק על כך שהעדר סעיף זה הוא לתכלית ראויה? בהעדר סעיף זה הם יוכלו לפסול את חוק התקציב ולכפות בחירות חדשות. אדם יכול לעבוד ויכול לפנות אל נדיבי לב ולבקש מהם כסף. הדרישה שיתנו להם כסף מכספי המיסים אינו ראוי. אני חוזר בי מהאמירות היותר מתלהמות. אני עדיין מחכה לדוגמא של חוק שלא ניתן לפסול על סמך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שהחליטו לעצמם ללא שום חוק שזכותם לבטל חוקים", קרא את סעיף 8 בחוק המדובר. לגבי השאר, ניסיתי, לענות לכסיל כאיוולתו (פן יהיה חכם בעיניו), עכשיו אני בשלב שבו אני מפחד להידמות לך (פן תשווה לו גם אתה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף לא מעניק להם את הסמכות ואני נתלה במשפטנים בכירים שאמרו זאת. אני מסכים איתך שהדיון התבדר. יש שאלה אחת שאני חושב שהיא חשובה: האם יש איזשהו חוק שלא ניתן לפסול על סמך חוקי היסוד? אני מזכיר שחוק ערוץ 7 נפסל על סמך הפגיעה בחופש העיסוק של תחנות רדיו איזוריות - פגיעה מינורית אם בכלל אשר הצדיקה צעד דרקוני של סתימת פיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחלוקת משפטית, לא מדובר בשחור ולבן. חוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל, וככאלה הם מחייבים את הכנסת יותר מאשר שאר החוקים. בית המשפט העליון הוא גם בית המשפט לחוקה, ולכן הוא זה שבו מתבררים חוקיותם של חוקים. השאלה היא כמה סמכות ניתנת לבית המשפט העליון. ברק, נחשב לאקטיביסט, כזה שמאמין בכח שיפוט רב יותר, יש "משפטנים בכירים" שחושבים אחרת ממנו, אף אחד מהם לא יושב היום כנשיא בית המשפט העליון. חוק שלא סותר את חוקי היסוד, אי אפשר לפסול אותו. חוק יסוד בו המחוקק מתיחס ישירות לחוק היסוד אותו הוא סותר, ועובר ברוב הדרוש על ידי החוק המקורי, אי אפשר לפסול אותו. חוק שמפזר את הכנסת, ומכריז על אברהם כהן כריבון העליון הוא לא חוקתי, גם אם יעבור בהצבעה של 120 חברי כנסת. אם כי, כש-120 חברי כנסת יתמכו בחוק כזה, סביר שגם בית המשפט העליון יתמוך בו. וזו הנקודה המרכזית, בית המשפט העליון הוא לא תוכנת מחשב, שמכניסים אליה הגדרות חד משמעיות, ויוצא מהן הכרעה נכונה. אלה אוסף של *בני אדם* שאמורים לייצג את ה"אדם הסביר", ודנים בחוק בהתאם לתפיסת עולמם, לשון החוק, רצון המחוקק, דעת המומחים, המנהגים הנהוגים במדינה ובעולם ועוד. ככה זה בכל העולם הדמוקרטי. לא מדובר ב"אוליגרכיה", מדובר בהפרדת רשויות, כאשר לכל הרשויות יש מידת מה של שיקול דעת. למה פגיעה בחופש העיסוק של תחנות הרדיו האזוריות היא מינורית? מה שיפה בשיוויון בפני החוק, הוא שפגיעה בך היא לא מינורית רק משום שהיא לא פגיעה בי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק אמור לציין מה מותר ומה אסור. חוק שאוסר כל דבר או מתיר כל דבר בהתאם לפרשנות של אברהם כהן בעצם ממליך את אברהם כהן להיות העריץ של המדינה. הפגיעה בתחנות הרדיו היא מינורית כי תחרות אינה מונעת מהם לשדר היא בסך הכל מצמצת את רווחיהם כמו שהחוק המטיל אגרה על עובדים זרים פוגעת בחופש העיסוק של החקלאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לנסח חוק שלא יהיה תלוי בפרשנות. ז"א, אם אני אקח ממך כל חודש 80% מהמשכורת שלך, זו פגיעה מינורית? וזה ממי שהגדיר את המיסים כגזל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אומר שצריך לכתוב חוקים שאיש אינו יודע מה משמעותם עד שהשופטים מגדירים מה כלול בהם ומה לא. יש מרווח בין חוק הדורש פרשנות כדי להתאים לביזריות של המציאות לחוק הדורש פרשנות בגלל הביזריות של המחוקק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |