|
השאלה הראשונה נראית לי לא כל כך רלוונטית, כי אנחנו דנים פה בזכויות. הזכויות שלך מגדירות עבורי בעיקר מה אסור לי לעשות לך אפילו אם הדבר מאד ישתלם לי. מכיוון שרק אתה יודע בוודאות אם איבדת את הטעם לחייך, אין לידע סובייקטיבי זה (שאינו מצוי אצלי) יכולת לשנות את הדרך בה מוטל עלי לכבד את זכויותיך.
לעומת זאת, אפשר לחשוב על מקרה גבולי אחר, והוא של אדם שנפגע פגיעה אנושה ונמצא במצב של "צמח". האם לאדם כזה עדיין יש אינטרסים, צרכים ורצונות משל עצמו? האם חייו עדיין חשובים עבורו? אני חושב שבמקרים מסוימים, שבהם כל המומחים קובעים שהתשובה היא כנראה שלילית, אותו אדם אכן עלול לצאת בשלב כלשהו מכלל קהילת בעלי הזכויות ולהפוך, ממש בפועל, לרכוש של בני משפחתו. הם יהיו רשאים לעשות באדם הזה כמעט כל מה שיעלה בדעתם, ובפרט להורות על המתתו ועל תרומת איבריו, למרות שדבר זה עומד בניגוד לזכויות האדם שלו. מובן שסביב הנושא הזה אין קונסנזוס, הגישות משתנות ממקום למקום וכל מקרה נבחן לגופו, אך זה לדעתי בדיוק מה שראוי לעשות עם מקרים גבוליים.
לגבי שאלת המכונות עם המודעות, אני לא יודע, משום מה דווקא באייל הקורא זו אחת השאלות הכי פופולריות. עד היום הצלחנו בקושי לייצר איזו תוכנת אלייזה מנוזלת שביום טוב מצליחה לשאול אנשים מה הם חלמו אתמול בלילה בלי להתבלבל, אבל כולם כבר חיים בתחושה שמכונות עם זהות פסיכופיזית ומודעות הן רק עניין של זמן. :-) בכל אופן, התשובה שלי היא שאני לא יודע ושזה לא מעניין אותי. הסטת הדיון למכונות חושבות והצגתן (למרות אי-קיומן) כבעלי-חיים בפוטנציה, גורמת לדעתי להעמקת הנתק הרגשי שקיים כבר היום בינינו לבין שאר בעלי-החיים (האמיתיים), וזה פשוט לא מגיע להם. כשתהיה לך מכונה כזו, אני מוכן לבוא לראות אותה ולהחליט לגופו של עניין האם ראוי לנהוג גם בה כפי שאני מציע לנהוג בבעלי-חיים.
אני מבין שהדיון הפילוסופי מעניין אותך. גם אותי הוא מעניין מאד. לצערי, מגבלות הזמן שלי, בצירוף התיעוב הקל שאני חש כלפי כמה מטקטיקות ההתדיינות הנהוגות במקום הזה, מונעות ממני לספק לשאלותיך תשובות בפירוט הראוי להן. במקום זה, אני ממליץ לך לקרוא את הספר המצוין הבא:
The Case for Animal Rights, by Tom Regan
נושא זכויות בעלי-החיים מתפתח בקצב מהיר מאד בשנים האחרונות. למרות שריגן פרסם את ספרו לפני למעלה מעשרים שנה (כלומר בערך בתקופת האבן, ביחס למה שמתפרסם היום), עדיין מדובר בבסיס המקיף ביותר שאני מכיר, והוא מתאים במיוחד לבעלי רקע בפילוסופיה.
הנה עוד כמה אנשים ששווה לקרוא את כתביהם בנושא:
- James Rachels, פילוסוף שחקר לעומק את כתבי דארווין וכותב יפה וברור על המשמעויות האתיות של תורת האבולוציה; - Gary Francione, משפטן הרואה את שורש כל הרע בכך שבעלי-חיים נמצאים כיום במעמד חוקי של רכוש, וטוען שהזכות שלא להיות רכוש היא למעשה הזכות הבסיסית ביותר שיש לעגן עבורם; - Steven Wise, עוד משפטן שטוען שכבר עכשיו יש בידו קייס משפטי מוצק בעד הענקת זכויות יסוד מסוימות לבעלי-חיים מסוימים על בסיס יכולותיהם המנטליות המפותחות (כמה מהמקרים הללו נידונים כרגע בבתי משפט בארה"ב); - Peter Singer, מומחה לאתיקה שהיה ונשאר תועלתן מושבע, אך המסקנות שלו לגבי היחס הראוי לבעלי-חיים דומות מאד לאלה של אנשי הזכויות למיניהם; - Bernard Rollin, פילוסוף ווטרינר, מתמקד בפרקטיקה יותר מאשר בתיאוריה, ומאמין גדול בשינוי שיבוא מתוך שיתוף פעולה של אנשים כמוהו עם אנשי התעשיות המנצלות בעלי-חיים ובפרט עם אנשי תעשיית הויוויסקציה;
יש כמובן עוד רבים וטובים שכותבים על הנושא וחוקרים אותו, אך אני בעצם מאמין שרוב שאלותיך תקבלנה מענה הולם כבר בעת קריאת ספרו של ריגן. ואם כבר בהמלצות עסקינן, אז למי שדווקא לא רוצה לקרוא 400 עמודים צפופים של פילוסופיה כדי להבין מה לעזאזל עומד מאחורי תפיסת זכויות בעלי-החיים, אני ממליץ מאד מאד בחום על הספר החדש של ריגן שיצא רק לפני כמה חודשים ונקרא Empty Cages. הספר הזה הוא מבוא לזכויות בעלי-חיים וככזה הוא פחות פורמליסטי והרבה פחות פילוסופי, אבל הוא מדויק, עדכני, חד כתער ועל כן מומלץ בחום.
(כן, עברתי להמלצות על ספרים כי אני לא בטוח שאמשיך לנהל כאן את הדיון הזה עוד הרבה זמן)
|
|