|
||||
|
||||
גם אני תלת רגלית, סליחה, ספרתית, בבמה חדשה. ויש לי היתרון עליך, שאני גם בלוגרית ותיקה יחסית (בזמן אינטרנט עברי: שנה וחצי), ואפילו יש לי קהל מצומצם של אוהדים. טוב, עכשיו שביססנו את החלק הזה, הרשה לי לומר, שאין לי מושג אילו בלוגים קראת, ולעומתם מה קראת בבמה, אבל עצם העובדה שבלוגים מטבע הווייתם עומדים תמידית לסקירה ולביקורת (הזמינות שלהם והתדירות בדרך כלל שונות מאשר בבמה), ויש עניין של היררכיה סמוה שנקבעת על ידי כמות הקוראים, שהם פונקציה ישירה של מידת העניין שהבלוגר מספק, כל אלה מביאים לכך ש(לדעתי) הבלוגים הם ז'אנר כתיבתי ייחודי. או שמא נאמר, מדיום בפני עצמו. הכלאה, אולי, בין יומן פרטי לבין "יצירה ספרותית". כל הויכוח שהתחיל מההגדרות של אמיתי ואותנטי - אינו נוגע לי. לדעתי מלכתחילה העולו כאן נקודות שגויות לגמרי. זה לא מה שמייחד בלוגים בעיני. מה שמייחד אותם, בעיקר, זו צורת התקשורת הישירה בין הכותב לבין קהלו. (לא, זה לא דומה בבמה. וגם אני אצרח אם תזכיר שוב שהיית עורך שם. כאילו, בנאדם, תגדל פרופורציות) |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן שמישהו כבר יגיד את זה: הבלוג שלך הוא בפירוש יצירה ספרותית בעיני. חבל שאני לא מבין ביצירות ובספרות שום דבר, כך שעדותי לא שווה הרבה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את רואה אותי צורח כשאת מדברת על הבלוג שלך? נראה לי שאת קוראת מה שאת רוצה בדברים שאני כותב. על כל פנים, אפשר להתווכח עם מה שאמרת בפסקה השנייה, בעיקר כשמדובר על "כמות הקוראים" שרחוקה מלהיות מאפיין ייחודי לבלוגים, אבל אין לי כוח להתחיל להתווכח על זה, כי ממילא הדיון הזה הפך כבר לקרב הטחת בוץ אישית. אם הויכוח על "אותנטי" אינו נוגע לך, אז לא הייתי צריך להתחיל לדבר איתך מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
אני לא דיברתי על הבלוג שלי, למרות שנאי עורכת אותו, כשחושבים על זה :). דיברתי על בלוגינג מזווית ראייתי. ובקוצר רוח מסוים, אני מודה. |
|
||||
|
||||
(לא סנוביזם, אני פשוט לא רוצה שייצא שפרסמתי את מרכולתי בדיון הזה :) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |