|
כן, לפעמים אנחנו מצליחים להגיע לחקר האמת שאיננה, אם כי לרוב מכסים על זה באופן כזה או אחר. שאל את העז של הופה היי.
לא ביקשתי לתקוף איש, אלא לתאר את התחושות העולות בי למקרא דבריך ולנסות להבין/להסביר את הסיבה לתחושות אלו, אפילו במחיר של אובדן חובבי הדמות הנוכחית (שלא ענו לי עדיין על שאלת הטריוויה הקלה בתגובה למאמר הסריסים, או שענו מאד לאחרונה ולא הסתכלתי).
אפרופו דמויות אותנטיות (לא בטוח שבמובן הלודביגי, טרם הספיקותי לרדת לעומק כוונתו), דמותו של מישל בספריו של מישל וובק (ובפרט בספר החלש ביניהם - פלטפורמה) היא אותנטית מאד בעיני, אם בגלל חוויות חיים משותפות ואם בגלל דמיון בתגובות. יש לציין שבמקרה שלו, כמו במקרה של קמי (שקראת וגם שלא), העניין אינו בכך שאין שיתוף בחוויה רגשית אלא בכך שיש שיתוף בהיעדרה.
התנצלות על שימוש מרובה בסוגריים, מעין פשרה רקובה בין הרצון להאריך ולקצר.
|
|