 |
אזהרה: "תגובה זו עשויה שלא להחכים את רוב הקוראים ואף סביר שתהיה לה השפעה הפוכה. הקריאה מומלצת לבעלי IQ גבוה בלבד, שיכולים להרשות לעצמם איבוד של מספר נקודות (בין 5 ל- 9 נקודות בממוצע לקריאה מרופרפת)".
____________
אני מסכים למדי שהמילה לבדה "בגידה" היא חריפה מדי. העניין הוא שהיא היתה חלק ממשפט.
בד"כ, כתיבתי יבשושית מדי מכדי שאבחר להתשתמש דווקא במילה "בגידה" כדי לתאר את דעותי על איזו הצבעה בכנסת ישראל. אני לא הבאתי את המילה, אלא רק הייתי על תקן פרשן למשמעות המילה. המילה היתה בציטוט אותו לא אני הבאתי: "להחלטת חברי הסיעה לתמוך בחוק קדמו שיחות טלפון נזעמות מצד בוחרי שינוי, שהאשימו את חברי הכנסת בבגידה בציבור בוחריהם". קל לראות שהכוונה היא ל"יריקה בפרצוף של הבוחרים" ולכן התערבתי ואמרתי שההיטפלות אל המילה (בשל קונוטציות מקומיות למילה "בגידה") היא לא יותר מאשר קנטרנות ושבהחלט לגיטימי ולא מתלהם להשתמש בשורש ב.ג.ד לתיאור התנהגות המפלגה.
אאל"ט1, היתה איזו תגובה עתיקה וממש מצוינת של ג. שמעון שתיארה את תופעת ההיטפלות הזאת למילים (במקום קריאה שמתיחסת יותר לקונטקסט בהן המילים נאמרות) ולמה שהיא עושה לדיונים, אבל אני עצלן מידי בשביל לחפש (אם כי הייתי רוצה לקרוא אותה שוב, אז אולי אחפש מחר ואוסיף קישורון).
טוב, כל העניין חרג לדיון מטא-איילי על תרבות דיון, אליו ממש לא התכוונתי להכנס, אז אפרוש ב"שיא" ואשאיר את הבמה לאחרים. סליחה ש(קצת) התרגזתי קודם (לקחתי את התרופות והכל בסדר עכשיו).
_____
1 לא רק העורך סנילי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש