|
||||
|
||||
כלומר, להילחם בסימפטום ולא במחלה. האם, בהנחה שיחוסלו התאגידים, ייפסק הפונדמנטליזם? לחילופין, האם, מרגע שיוסר הדיקטטור, יש סיכוי למדינה לצמוח בצורה כזו שהתאגידים כבר לא יוכלו לעשות בה כבשלהם? |
|
||||
|
||||
שוב אזכיר שאני לא רואה בגלובליזציה גורם יחיד לפונדמנטליזם וכנראה גם לא עיקרי. להילחם בדיקטוטורים (או סתם משטרים מושחטים) עצמם זה וודאי ראוי, אך בהיעדר דרך פרקטית רוב המאמצים מופנים לאלו שעוזרים להם ואיתם קל יחסית להתמודד. מרגע שיוסר המשטר המושחת \ דיקטטור יש סיכוי לעמידה יותר איתנה, אם כי לא סיכוי גדול וגם בגלל זה מירב הביקורת מופנית דווקא נגד התאגידים. |
|
||||
|
||||
השאלה כאן היא האם התאגידים עוזרים לדיקטטורים, או שמא סתם מנצלים את הדיקטטורה לעשיית הון אישי. יש שיאמרו שלמרות שהתאגידים מעבידים אנשים בתנאים גרועים, הם עדיין מציעים להם תנאים יותר טובים משאותם אנשים היו זוכים להם אם התאגידים לא היו קיימים. לעת עתה הרושם הכללי המתקבל הוא כאילו התאגידים מהווים מטרה קלה, יחסית, למחאה של אנשים שרוצים להרגיש טוב עם עצמם ולקרוא לעצמם לוחמים בעד צדק חברתי. כמו שגם הרבה יותר קל לבוא ולהפגין נגד גדר ההפרדה, ששם סתם יורים עלייך, מאשר להיכנס לתוככי הרשות הפלסטינאית ולהפגין נגד הטרור, שאז ממש תולים אותך הפוך. |
|
||||
|
||||
כל עיניין ה-איך אתם יכולים למחות על X כשקורה Y הוא תמיד שיח בעייתי בעינייי. או קיי אז יש גם משטרים מושחתים ונכון שצריך למחות נגדם והעובדה שמוחים בעיקר נגד מושחתים אחרים, קטנים יותר, היא עיניין לביקורת, אך בטון שונה לחלוטין. לטעמי יש ניסיון בדברים הללו לצייר את הפעילים החברתיים כצבועים, דוגמטיים, מתלהמים ודמגוגים (תופעות שוודאי קיימות שם) אבל במקום לעשות זאת למען שיפור העמדה החברתית הפעילה (ביקורת בונה, יעני), אני חושש שעושים זאת לשם פסילתה (ואפילו פסילתה הגורפת) של העמדה הזאת. מתוך ההנחה שאם אלו צבועיםנלך ליריביהם הפוליטיים. כך נבנית ריאקציה. |
|
||||
|
||||
זה יותר מורכב מ"איך אתם יכולים למחות על X כשקורה Y". זה "למה אתם מוחים על X כאשר ביטול X לא ישנה שום דבר של ממש, בעוד ביטול Y יפתור גם את X באותה הזדמנות, *וגם* Y חמור הרבה יותר מאשר X, *וגם* לא ברור כלל האם X אכן גרוע בפני עצמו, ואם מחאה נגדו אינה בבחינת "לשפוך את התינוק עם המים", שכן ביטולו עשוי לגרום להרעת המצב". הדוגמטיות של האנטי גלובליסטים לא הופכת את הגלובליזציה לצודקת, אבל היא בהחלט מקשה על קבלת העמדה שלהם. על כן, מי שצריך לצאת בראש ובראשונה נגדם הם כנראה בני המחנה שלהם עצמם. אבל לך תדע, הרי אומרים שרק מי שצועק בדוגמטיות משיג הישגים. מצד שני, זה דבר די ידוע שמדוגמטיות נוצרות מלחמות, לא הידברות, ומלחמות הן לא דבר טוב. |
|
||||
|
||||
רוב המוחים נגד הגלובליזציה -ראוי להזכיר- לא מוחים נגד הרעיון הזה באופן עקרוני, אלא נגד היישום שלו בפועל. מולו הם מציבים בדרך כלל מודל של "גלוקליזציה", כלומר שילוב של אלמנטים מקומיים לא רק בתוצר הנמכר אלא גם בדרך התנהלות של החברה במדינה מסויימת וכן הם תומכים בחוקים שיגבילו קרטלים בינ"ל לפגוע בעסקים קטנים באותה מדינה (וודאי לא עד כדי - אפס נפגעים). כל הנאמר לעי"ל כוון להנחה שלא בטוח כי ביטול הגלובליזציה יועיל לחברות של העולם ה3 (אין קריאה לביטול גורף של הגלובליזציה, לפחות לא מחלק ניכר מה"אנטי גלובליסטים"). לגבי "למה אתם מוחים על X כאשר ביטולו לא יעשה שום דבר" , זה לא נכון, התאגידים הגדולים יותר לעשות מניפולציות רבות בתוך המשטרים החלשים והמושחתים כולל שינוי חוקים וכוחם הבינ"ל למעשה גדול משל מדינות קטנות. שלא לדבר על הנזקים לעסקים קטנים גם במערב- "שיוויון הזדמנויות", |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |