|
||||
|
||||
גם אלו עדיין לא מעניקים לאף אחד ''זכות לחיות ברמה גבוהה על חשבון אחרים''. גם כן רמה גבוהה. אני האחרון שירוץ להגן על חוקים סוציאליים, אבל לא צריך דמגוגיה כאן. |
|
||||
|
||||
לאן אתה חותר? |
|
||||
|
||||
לזה שלא צריך להשתמש ביותר מדי דמגוגיה נגד חוקים סוציאליים, כי זה רק יוצר אנטגוניזם בקרב מי שמסכים איתך. אני לא זוכר אפילו את איין ראנד מדברת על ''הזכות לחיות ברמה גבוהה על חשבון אחרים'' שבה משתמשים הסוציאליסטים השנואים. |
|
||||
|
||||
אסביר את מקור הבלבול. מבחינתי, כיהודי, יכול אדם (למרות שהוא נבל) לשבת בחיבוק ידיים ולאמר פרנסוני, ויהיה חובה על הציבור לדאוג לצרכיו המינימליים. על כן טענתי רק נגד אלו הדורשים שהחברה תתן להם יותר מהמינימום. לאחרונה היתה איזו עמותה שטענה שהמינמום לקיום של משפחה עם שני ילדים הוא מעל 5000 ש"ח. סכום זה מופרך. אולי זו לא רמת חיים גבוהה אבל זה בוודאי הרבה יותר גבוה ממה שהחברה יכולה לשלם לכל אדם שלא רוצה (או אפילו לא יכול) לעבוד. |
|
||||
|
||||
ה''עמותה'' היתה מנכ''ל המוסד לביטוח לאומי. |
|
||||
|
||||
היתה גם עמותה. אבל אולי הם דברו על 6000 ש"ח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |