|
||||
|
||||
א. בממוצע היא מיצגת. עובדה שהיא זו שנמצאת בשלטון. יש לה מימינה ומשמאלה עוד מפלגות, אבל בממוצע היא מבטאת את הישראלי. מלבד זאת, קשה להגדיר את מידת לאומיותך כ"חייך הפרטיים", זה יותר דומה ל"חייך הפוליטיים". ב. אם הבנת אותי בצורה מדוייקת, אז כנראה זה אני שלא הבנתי את עצמי. אנסה שוב: הערבים ירצו להמשיך ולהיות אזרחים ישראלים מה שלא תהיה דעתם על ישראל. אם הם אוהבים אותה, את הדמוקרטיה היחסית שלה, ואת החיים הטובים יחסית בה, וודאי שהם ירצו להשאר אזרחים. אם הם שונאים אותה ורואים בהקמתה אסון לאומי, אזי הם יודעים שאם הם ישארו אזרחים בה, הם יהיו במצב טוב יותר כדי להאיץ את חורבנה. בין אם על ידי האיום הדמוגרפי, ובין אם על ידי עזרה פעילה לטרור. זה שהחיים כאן בינתיים יותר נוחים מאשר למשל ברשות הפלשתינית, רק מקל עליהם להחליט להשאר כאן, משום שאין להם סתירה בין האידיאולוגיה שלהם, שמכתיבה להם להשאר כאן, ובין החיים הטובים שהם חיים כאן בינתיים, גם עם תרי עשר ילדים. מובן יותר? |
|
||||
|
||||
ראי בעצמך מה קרה לה עם השנים: את יודעת, לא הסכמתי עם דעותיו אך את האיש כאדם, כמנהיג אהבתי מאד מה שנשאר זה שלומי עוז, ענבל גבריאלי, בוים המהנדס הגנטי חד הלשון וראש הממשלה שעוד קצת וידרוש את קיום מרכז הליכוד בכלא ניצן כי זה יחסוך לתנועה נסיעות מיותרות (רוצה לאמר, רובם כבר שם או באים לבקר חברים ממילא) ומאידך גיסא, אין חלופה הולמת כרגע, וזה - הכי עצוב |
|
||||
|
||||
מה שהכי עצוב לי, זה שדווקא בהתנהגות הזאת מפלגת הליכוד הכי מייצגת את הישראלי המצוי היום. זה לא מקרי שבמדיום הפוליטי תקשורתי הקיים היום אין חלופה משמעותית לשרון ולליכוד. אין לאזרחים ולפוליטיקאים שלנו כלים להתמודד עם המציאות, אין להם הסבר אמיתי למצב, ואין להם מטרה מוגדרת מבחינה רעיונית, אליה אנחנו כעם, רוצים לחתור. אין משמעות לעבר, כי הוא אינו נותן פשר למציאות חיינו היום, ולכן לא זוכרים אותו, ולא קשורים אליו. אם אתה עוקב אחרי הדיונים באיל, אתה יודע שאני חברת ליכוד בחטיבת מנהיגות יהודית. אני מרגישה ששם צומחת לה חלופה שיש לה את הכלים להגדיר את הבעיות ואת המטרות שלנו כעם. אני מאוד מקווה שבמשך הזמן האלטרנטיבה הזאת תצבור תאוצה, ותהיה לפחות אופציה שתובא בפני העם לבחירה. |
|
||||
|
||||
במבי שלג ממליצה לתמוך במפלגת העבודה: http://www.maariv.co.il/cache/ART663033.html . |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את ההוא שהיו לו שני זוגות גרביים. הוא אמנם אף פעם לא כיבס אותם, אבל תמיד הסתובב עם זוג הגרביים הנקיות יותר. בכל פעם שאחת ממפלגות השלטון נמצאת בשלטון, נדמה לנו שיותר גרוע לא יכול להיות. אז אנחנו מחליפים, ואז מתברר שיכול ועוד איך, וחוזר חלילה. זו הפסיכולוגיה שלנו מאז 93, מאז שהעם הזה ויתר על מחשבה פוליטית קיומית, ונכנס לפסיכולוגיה של מהמר כפייתי שכבר אין לו מה להפסיד. |
|
||||
|
||||
זה עדיף מאשר להשאר כל הזמן עם אותו זוג. אם את מנסה להשאר עם אותו זוג זמן ממושך מדי, הוא יכול לגרום יותר נזק, ויש סכנה לכך שידבק לכף הרגל ולא יהיה ניתן להורידו אף בניתוח כירוגי. נסי. |
|
||||
|
||||
מולדר יקירי- הכי גרוע זה שמגיע מצב בו אתה חושב שאתה יחף מרוב שהגרב הפכה לחלק אינטגרלי מרגלך. סחטיין על ההשתתפות הפעילה. |
|
||||
|
||||
יש גם את הוויכוח הידוע בין ארצ'י ומיטהד לגבי סדר לבישת הגרביים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |