|
||||
|
||||
אני מקוה שההודעה שלך צינית כי כידוע ''מילה'' נשית היא כריתת הדגדגן ואיתו פגיעה חמורה בהנאה ממין, ופגיעה בנשיות, בעוד שמילה גברית אין לה נזק גדול כ''כ חוץ ממקרים יחידים |
|
||||
|
||||
מילה גברית-לא כולם מסכימים לגבי החיוביות וחוסר הנזק שבה- |
|
||||
|
||||
לפי מחקרים רבים המילה הגברית מזיקה. לבד מזאת, הנזק הפיסי חמור פחות, אבל הטקס לא פחות פרימיטיבי ודוחה. |
|
||||
|
||||
איך מודדים "פרימיטיביות" ו"דחייה"? |
|
||||
|
||||
פרימיטיביות באמצעים אנתרופולוגיים ודחייה באמצעים פסיכולוגיים כמובן שלנושאים האלה אין דין אחד ואין דיין אחד, אבל אאל''ט הוגש בג''ץ נגד ברית מילה לפני שנתיים והנושא נדחה |
|
||||
|
||||
את הפרימיטיביות אומדים באמצעות התייחסות ליעדים שהטקס מבקש להשיג; ואילו את הדחיה מודדים בהתייחס לאופן שבו הטקס מבוצע. טקס שמטרותיו הן סירוס סמלי של הרך הנולד על ידי השבט, או רעיונות של העלאת הבן הבכור לקרבן (העברה למולך) נחשב בעיני פרימיטיבי, במיוחד כשהוא מבוצע בכפייה וכרוך לעתים (קרובות מדי) בפגיעה באיבר המין. אופן ביצוע טקס הברית, שכרוך בגדימת חלקים מאיבר המין, מציצת דם מאיבר המין ו"פריעה" (חיתוך נוסף שיעדו למנוע משיכת שריד העורלה על פני העטרה) הוא דבר דוחה בעיני. |
|
||||
|
||||
יותר מארבע שנים אחרי, ובכל זאת: קראתי לאחרונה לגבי נוהגי המילה הנשית באפריקה - כריתת הדגדגן היא הסוג המינורי יותר של מילה נשית. מילה "פרעונית", ש(הייתה?)נפוצה במצרים וארצות אחרות כוללת גם תפירה של שפתי הפות שמביאה לאיחוי השפתיים, אותן צריך לפתוח בניתוח אחרי הנישואין, ושוב לקראת לידה (דבר שלעיתים קרובות גורם לנזק ניכר לשרירים באזור ולתופעות לוואי לא נעימות במיוחד). בקיצור, עם כל הסלידה שלי ממילת גברים, מילת נשים מגיעה לדרגות הרבה יותר קיצוניות. |
|
||||
|
||||
והאם נאמר שם (או ידוע לך ממקור אחר) אם מילת נשים - מכל סוג שהוא - היא מצווה דתית בדת גלשהי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |