בתשובה לזכר מפוקח, 04/03/04 16:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חולקת על סיפורו האישי של גיל רונן וכבר כתבתי קודם, שאכן יש מקום לתת לביהמ''ש את הזכות להחליט ע''פ טובת הילד והיא בלבד איזה הורה מוכשר יותר לגדל את הילד. והאמת היא שלאור כל תגובותיו, אני חושבת שבמקרה שלו, בית המשפט צדק ולו רק בשל הציפיה שלו שהמדינה תממן לו בייביסיטר ועוזרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את רעיון הבייביסיטר והעוזרת העליתי בכדי להמחיש מה קורה היום בכיוון ההפוך, כאשר המדינה מציעה את שירותיה כתחליף-בעל. מה יש לנו, הגברים, "למכור" לנשותינו במסגרת הנישואין? חוץ מידידות ואהבה, אנו מוכרים את היותנו מגינים ומפרנסים. באות רשויות המדינה ואומרות לנשים - תתגרשו ואנחנו נהיה המפרנסים שלכן. ניקח מהבעלים כסף בכוח. נעמיד לרשותכן את המשטרה וניתן לכל אחת מכן סמכויות מעצר מול המין הגברי כולו וכך נהיה גם "המגינים" שלכן. בינתיים הגברים גם יעשו מילואים כמובן. אמרתי שבאותה מידה שהמדינה מציעה עצמה כתחליף-בעל לאשה גרושה, היא יכולה להציע עצמה כתחליף-אשה לאב גרוש, וזה יעלה למשלמי המיסים (שרובם גברים כידוע) הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את חולקת על עצמך. בקלילות נשית, אגב, שאם תפגיני חזות מצודדת מאיזו-שהיא-בחינה יסלחו לך על הסתירה הלוגית. מסבירים לך חזור ושנה שבתי המשפט מוטים מלכתחילה נגד הגברים בגלל החוק. החוק. לא השופטים, לא השופטות. מסבירים לך כמו לילדה לא-מפותחת שהרשויות, כבדרך שגרה, מפרידות בין אבות לילדיהם, בין גברים לבתיהם, בין זכרים לממונם לטובת הנקבות. אבל את לא מוכנה לאמץ את העובדות. את מתעקשת לציין כל העת כמה שאת אמפטית למקרה הפרטי. פאק המקרה הפרטי! זה המקרה הכללי. השכיח. נשים, בהכללה, כן בהכללה, מנצלות את החוק לתקוע את הגברים, שהיו רעיותיהן, שתמיד יהיו האבות של ילדיהן. ככה זה עובד בעולם שמחוץ לנט. ככה זה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנסחות לעילא ולעילא, ללא ספק. צר לי על אותם גברים שמלכתחילה בחרו בשותפות לחיים נשים נוכלות ומנוולות. פרט לכך, הטון שלך לא לרוחי ואני לא מרגישה שום צורך להתדיין איתך באופן מצודד או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שגם לנו צר על אוצן נשים שבחרו בשותפות לחיים עם גברים רעים, אבל זבש''ן. שיסבלו בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהרגלך, את שוב בורחת מהעובדות. אין שום קשר בין איכות האישה שבחר לו הגבר, לבין המציאות הפרוזאית שבה באם לאותה אישה ייתחשק לפרק את החבילה - הגבר יפורק מהמשפחה, מהרכוש, ממזומניו. ועניין הטון תמיד עושה את המנגינה, ובאמת שלא חשבתי שתרצי להדיין איתי אחרי שהתעקשתי להעמיד דברים על מכונם, ולא להסתפק בביטויים שדופים הכוללים פראזות לרוב במקום טיעון מוצק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חש צורך להתנצל בפני איילת על התבטאויות גסות רוח וסגנון שאכן היה אלים ומעט מבחיל אפילו. בהחלט ייתכן שפרקתי עליה כעס שהגיע ממקומות אחרים לגמרי (קרי: חיי האישיים) ואני מתנצל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |