בתשובה לניצה, 04/03/04 1:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כלומר, לשיטתך, רוב הערבים הישראלים נעלים במובנים המשמעותיים ביותר על היהודים הישראלים. אחרי הכל, אנשים שהם כה נחושים ומוחלטים בדבקותם ביעדיהם הלאומיים (כלומר, השמדת מדינת ישראל) עד שהם מוכנים לזנוח כל מטרה אחרת למענם. מה להם חיים טובים, פרנסה, ביוב, נישואים, אהבה או מאמרים בעיתון -- הכל משני ליעד הדמוגרפי העליון או סיוע למעשי טירור או מודיעין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושבת שזה נכון שהרעיון הלאומי אצל הערבים תופש הרבה יותר מקום, מאשר אצל היהודי הממוצע. ב. כיון שהרצון הלאומי, במקרה של אזרח ערבי של מדינת ישראל, אינו סותר את החיים הטובים יחסית, אז בכלל אין לו התלבטות. כפי שאמרתי, לא חשוב מה המניעים שלהם - אהבת ישראל או שנאתו, המסקנה היא אחידה: עדיף להשאר אזרח ישראלי. לכן העובדה שכולם מעדיפים להיות אזרחי ישראל לא מפתיעה, ולא אומרת כלום על הזדהותם עם המדינה, או שנאתם לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ומחשבתך מבוססת על...? ב. לי נראה כי הנפקת תרי-עשר ילדים לטובת המאבק הדמוגרפי ופעולות טרור עומדות בסתירה יחסית לחיים הטובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנפקת תרי-עשר ילדים?! אלה בני-אדם, אתה יודע, לא מניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אלו בני אדם, ועם זאת מתייחסים אליהם כמו אל פצצות מהלכות. תמוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת ניצה, מאחר והשאלה הדמוגרפית היא היחידה שמעסיקה אותם, אלו מניות במאבק להדברת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. על הדרך בה הם מתנהגים ומדברים. בודאי נציגי הציבור שלהם. ב. מעניין שהיחס אל הערבים כלא-אנשים (''הנפקת תרי עשר ילדים'') בא דווקא ממך ולא ממני. זה לא מקרי. לעניין, לא הבנתי את מה שאתה אומר כאן, ואיך זה סותר את מה שאמרתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נציגי הציבור הערבים אינם מייצגים את אופן החשיבה והיעדים של אנשים פרטיים יותר משאריאל שרון יכול לייצג את שאיפותי בתחום האישות או הנאמנות. האם דבריך מבוססים על משהו שיש לו אחיזה קצת יותר טובה במציאות? ב. התייחסתי בציניות לגישתך הרגילה לכל מי שאינו נמנה עם מחנך. שלא במפתיע, הבנת זאת כאמירה שאין בה ציניות. לעצם העניין, יש סתירה בין "החיים הטובים" וחיי עוני מרודים הכרוכים ברוב המקרים במשפחה מרובת ילדים. אם הערבים הולכים אחר החיים הטובים, כטענתך, הדבר סותר יצירת משפחות מרובות ילדים לטובת החיזוק הדמוגרפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אותך, שרון לא מייצג, אבל כנראה שאת הישראלי הממוצע כן. לא אריאל שרון כאיש, אלא התנועה שלו. כך גם הגישות הפוליטיות של המפלגות הערביות מוכתבות על ידי קהל הבוחרים שלהם. אם גישות יותר "פטריוטיות" למדינה, היו משקפות קהל בוחרים גדול יותר, אז סביר שמפלגה ערבית עם גישות כאלה היתה מופיעה וגורפת הרבה קולות. ב. במקום להתייחס למשהו עניינית, אתה מביא כל מיני רמזים מהסטראוטיפים שיש לך על הסטראוטיפים שלי. איפה ראית את "גישתי הרגילה" לכל מי שאינו נמנה על המחנה שלי? לעניין, אני מציעה שתקרא שוב היטב את מה שכתבתי לעיל. נראה לי שהסתירה לכאורה שאתה מוצא בדברי נובעת מהבנה לא מדוייקת של מה שכתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי א' - זה לא מדויק. שימי לב שהערבים מהווים 17-20% מהאוכלוסיה בישראל, ואחוזים דומים מהמצביעים לכנסת, אבל פחות מ- 10% מחברי הכנסת הם מהמפלגות הערביות. משמע: חלק נכבד מהערבים מצביעים למפלגות יהודיות-ציוניות. גם בהם את צריכה להתחשב כאשר את מנסה למצוא את "דעתם של ערביי ישראל". מעבר לכך, כדאי לשים לב שיש הבדל בין חד"ש הערבית-יהודית, הקוראת לזכויות המיעוט הערבי בא"י ולפתרון של "שתי מדינות", לבין דעות "התנועה האיסלאמית" או מפלגתו של בשארה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. האמת היא שאני לא חיפשתי את דעתם של ערביי ישראל. מה שטענתי הוא שבין אם הערבי אוהב את ישראל, ובין אם הוא שונא אותה ורואה בהקמתה אסון, הוא יעדיף להשאר בארץ ולא לעבור לריבונות פלשתינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מפלגתו של אריק שרון מייצגת קצת פחות משליש הבוחרים, אם להסתמך על מספר המנדטים שניתן לה, ואני בטוח כי רק פליטת מקלדת הייתה זו שהובילה אותך למה שנשמע כמו טענה שרוב תושבי ישראל, אילו היו מצביעים לאריק שרון, היו רואים בו מייצג שלהם בתחום חייהם האישיים. ב. הבנתי אותך בצורה מדוייקת. את מתחמקת ממתן תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בממוצע היא מיצגת. עובדה שהיא זו שנמצאת בשלטון. יש לה מימינה ומשמאלה עוד מפלגות, אבל בממוצע היא מבטאת את הישראלי. מלבד זאת, קשה להגדיר את מידת לאומיותך כ"חייך הפרטיים", זה יותר דומה ל"חייך הפוליטיים". ב. אם הבנת אותי בצורה מדוייקת, אז כנראה זה אני שלא הבנתי את עצמי. אנסה שוב: הערבים ירצו להמשיך ולהיות אזרחים ישראלים מה שלא תהיה דעתם על ישראל. אם הם אוהבים אותה, את הדמוקרטיה היחסית שלה, ואת החיים הטובים יחסית בה, וודאי שהם ירצו להשאר אזרחים. אם הם שונאים אותה ורואים בהקמתה אסון לאומי, אזי הם יודעים שאם הם ישארו אזרחים בה, הם יהיו במצב טוב יותר כדי להאיץ את חורבנה. בין אם על ידי האיום הדמוגרפי, ובין אם על ידי עזרה פעילה לטרור. זה שהחיים כאן בינתיים יותר נוחים מאשר למשל ברשות הפלשתינית, רק מקל עליהם להחליט להשאר כאן, משום שאין להם סתירה בין האידיאולוגיה שלהם, שמכתיבה להם להשאר כאן, ובין החיים הטובים שהם חיים כאן בינתיים, גם עם תרי עשר ילדים. מובן יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי בעצמך מה קרה לה עם השנים: את יודעת, לא הסכמתי עם דעותיו אך את האיש כאדם, כמנהיג אהבתי מאד מה שנשאר זה שלומי עוז, ענבל גבריאלי, בוים המהנדס הגנטי חד הלשון וראש הממשלה שעוד קצת וידרוש את קיום מרכז הליכוד בכלא ניצן כי זה יחסוך לתנועה נסיעות מיותרות (רוצה לאמר, רובם כבר שם או באים לבקר חברים ממילא) ומאידך גיסא, אין חלופה הולמת כרגע, וזה - הכי עצוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהכי עצוב לי, זה שדווקא בהתנהגות הזאת מפלגת הליכוד הכי מייצגת את הישראלי המצוי היום. זה לא מקרי שבמדיום הפוליטי תקשורתי הקיים היום אין חלופה משמעותית לשרון ולליכוד. אין לאזרחים ולפוליטיקאים שלנו כלים להתמודד עם המציאות, אין להם הסבר אמיתי למצב, ואין להם מטרה מוגדרת מבחינה רעיונית, אליה אנחנו כעם, רוצים לחתור. אין משמעות לעבר, כי הוא אינו נותן פשר למציאות חיינו היום, ולכן לא זוכרים אותו, ולא קשורים אליו. אם אתה עוקב אחרי הדיונים באיל, אתה יודע שאני חברת ליכוד בחטיבת מנהיגות יהודית. אני מרגישה ששם צומחת לה חלופה שיש לה את הכלים להגדיר את הבעיות ואת המטרות שלנו כעם. אני מאוד מקווה שבמשך הזמן האלטרנטיבה הזאת תצבור תאוצה, ותהיה לפחות אופציה שתובא בפני העם לבחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבי שלג ממליצה לתמוך במפלגת העבודה: http://www.maariv.co.il/cache/ART663033.html . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את ההוא שהיו לו שני זוגות גרביים. הוא אמנם אף פעם לא כיבס אותם, אבל תמיד הסתובב עם זוג הגרביים הנקיות יותר. בכל פעם שאחת ממפלגות השלטון נמצאת בשלטון, נדמה לנו שיותר גרוע לא יכול להיות. אז אנחנו מחליפים, ואז מתברר שיכול ועוד איך, וחוזר חלילה. זו הפסיכולוגיה שלנו מאז 93, מאז שהעם הזה ויתר על מחשבה פוליטית קיומית, ונכנס לפסיכולוגיה של מהמר כפייתי שכבר אין לו מה להפסיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיף מאשר להשאר כל הזמן עם אותו זוג. אם את מנסה להשאר עם אותו זוג זמן ממושך מדי, הוא יכול לגרום יותר נזק, ויש סכנה לכך שידבק לכף הרגל ולא יהיה ניתן להורידו אף בניתוח כירוגי. נסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מולדר יקירי- הכי גרוע זה שמגיע מצב בו אתה חושב שאתה יחף מרוב שהגרב הפכה לחלק אינטגרלי מרגלך. סחטיין על ההשתתפות הפעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם את הוויכוח הידוע בין ארצ'י ומיטהד לגבי סדר לבישת הגרביים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |