 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי לפני מספר ימים את הספר השלישי בסדרת הארי פוטר, והוא היה נחמד, אבל לא יותר מזה. הדמות שאיתה הזדהתי ביותר הוא מנהל בית הספר - דומבלר (או דמבלר). אני חושב שרק השיחות שמקיים הארי איתו או מעשיו (למשל כשהוא מייעץ להם להחזיר את הזמן כדי להציל את בלק) הם בעלי ערך חינוכי מלא, שאר הספר נחמד, בעיקר הפירוט של חיי הקוסמים והמכשפים. לדעתי אין זה נכון להכניס את הספר לשבלונת ספרי הילדים של עלילה פשוטה ושל הטובים נגד הרעים, כי הרי חל מפנה במהלך הספר ומתברר שהרע - בלק כלל אינו רע. ילדים שיקראו את הספר אולי ילמדו לבחון דברים מחדש. ובכל זאת לא נראה לי שאחפש את שני הספרים הראשונים בסדרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עצם זה שאינך יודע את שמו של מנהל בית הספר, אלבוס דמבלדור, מראה שלא "נכנסת" אל תוך העלילה לגמרי. אולי בגלל שהתחלת לקרוא מהספר השלישי (?!?) דבר שעבורי הוא בבחינת "אל תעשה לעולם" בסדרת ספרים. באופן אישי, לא חיפשתי בהארי פוטר את המסר החינוכי, או את העלילה המפותחת. את כל אלו אני מוצא בספרים אחרים וטובים. חיפשתי פנטזיה, ומה שקיבלתי זו פנטזיה מהונדסת גנטית. אהבתי את זה בספר הראשון, שהיה הכי פנטסטי והכי דמיוני, ובשלושת האחרונים קצת נעלם לטובת אינטריגות בעלילה ושיקולים כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי זכירת שמות בספרים אינה מעידה על אי ''כניסה'' לעלילה, אפילו אם קראתי את הספר לא מזמן. לדוגמה איני זוכר שום שם מ''מאה שנים של בדידות'' אך זהו ספר מרתק מבחינתי ש''נכנסתי'' בו לתוך העלילה. חוץ מזה, הפעם צדקת. בהחלט לא נכנסתי לתוך העלילה של הארי פוטר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |